מערכות יחסים זוגיות הן כמו ריקוד מורכב – לעיתים הריקוד זורם, ולעיתים הופך למאבק בלתי מובן שבו כל צד רוקד בקצב שונה. מה שקובע את איכות הריקוד הזה הוא לא רק האהבה שבן בני זוג, אלא גם "התסריט הפנימי" שכל אחד מאיתנו נושא – דפוס ההתקשרות שלנו.
"שאלון ההתקשרות", שפותח בשנת 1985 על ידי סינדי הזן ופיליפ שייבר, ובוחן דפוסי התקשרות במערכות יחסים, הפך לאחד הכלים הפופולריים ביותר בפסיכולוגיה. השאלון מורכב משלוש הצהרות המתארות דרכים שונות בהן אנשים מרגישים ומתנהגים במערכות יחסים רומנטיות. המשתתפים התבקשו לבחור בהצהרה שמתאימה להם ביותר:
- אפשרות א': "אני מוצא שקל יחסית להתקרב לאחרים וחש בנוח להיות תלוי בהם ושהם יהיו תלויים בי. אינני חושש מנטישה או מקרבה יתר אליי."
- אפשרות ב': "אני מוצא שאחרים אינם מעוניינים להיות קרובים אליי כפי שהייתי רוצה. לעיתים קרובות אני חושש שבן זוגי לא באמת אוהבת אותי או שלא ירצה להישאר איתי."
- אפשרות ג': "אני חש שלא בנוח להתקרב לאחרים; אני מוצא שקשה לבטוח בהם לחלוטין ומתקשה להרשות לעצמי להיות תלוי בהם. אני נעשה מתוח כאשר מתקרבים אליי יתר על המידה. לעיתים קרובות, הקרובים לי רוצים בקשר אינטימי יותר מזה שאני מוכן לו."
דפוסי ההתקשרות:
אפשרויות התשובה מתייחסות לשלושת דפוסי ההתקשרות העיקריים שזוהו על ידי הפסיכולוג האנגלי ג'ון בולבי:
- דפוס התקשרות בטוח: אנשים עם דפוס זה נוטים לחוות אמון וביטחון במערכות יחסים קרובות. הם מרגישים בנוח להתקרב לאחרים ואינם חוששים מנטישה או מקרבה.
- דפוס התקשרות חרדתית: אנשים עם דפוס זה כמהים לקשר קרוב עם אחרים, אך גם חוששים מאכזבה או דחיה. הם עשויים לחוות חרדה רבה במערכות יחסים ולחפש אישורים מתמידים מבן/בת הזוג.
- דפוס התקשרות נמנע: אנשים עם דפוס זה נרתעים מקרבה ונוטים לשמור על ריחוק רגשי. הם עשויים לחשוש מפגיעות ולחפש דרכים לשמור על שליטה במידת הקרבה ולהישמר במידת האפשר ממערכות יחסים מחייבות.
דפוסים אלה אינם נוצרים בוואקום. המיפוי הזה מתבסס על תובנותיו של הפסיכולוג הבריטי ג'ון בולבי על תאוריית ההתקשרות. לפי בולבי, הצורך בחיבור רגשי בטוח עם דמויות משמעותיות הוא לא רק רצון נפשי – הוא צורך הישרדותי שמובנה במבנה האנושי.
חרדת הפרידה: הפחד האוניברסלי
פחד מפני דחיה או אובדן הקשר עם בני אדם חשובים לנו הוא חלק בלתי נפרד מהחוויה האנושית. הפחד הזה אינו "חולשה" – הוא מנגנון הישרדות עתיק שהתפתח במהלך אלפי שנים של אבולוציה. חוויות של קשרים מטיבים, המאפשרים לנו להתנסות באמון ותגובה קשובה, יכולות למתן את החרדה הזו ולסייע לנו למצוא איזון והדדיות במערכות היחסים שלנו.
הבנת דפוס ההתקשרות שלנו יכולה לסייע לנו להבין:
- את עצמנו: כיצד אנו מתנהגים במערכות יחסים, מהם הצרכים שלנו ומהן החששות שלנו.
- את מערכות היחסים שלנו: כיצד דפוס ההתקשרות שלנו משפיע על התנהגותנו ועל איכות מערכות היחסים שלנו.
- את האתגרים במערכות יחסים: כיצד דפוסי התקשרות שונים עלולים להשפיע על האופן בו אנחנו מווסתים את עצמנו רגשית. סקירת מחקרים על כך אפשר למצוא בלינק הבא על התקשרות, ויסות רגשי והתמודדות במצבי דחק וטראומה.
מלכודות נפוצות:
אם אתה נמנע ובן/בת הזוג שלך חרד/ה
שימו לב עד כמה אתם נוטים להתנתק רגשית ברגעים משמעותיים, ובמיוחד כאשר בן/בת הזוג יוזם/ת התקרבות. מחפשים "נתיבי בריחה" במקום להיות לבד עם בן הזוג.
ייתכן שאתם חווים אי נוחות מביטויי חיבה, חיבוקים ונשיקות. ייתכן שנוח לכם יותר בחברת זרים. ייתכן שאתם נמנעים מדי מקרבה, מה שגורם לבן/בת הזוג שלכם לחוש דחייה וחוסר ביטחון.
ביודעין או שלא ביודעין ההימנעות עלולה לפגוע בלא מתכוון בסיכויים ליצור מחויבות ארוכת טווח
פחדים מעבר: שאלו את עצמכם האם פחדים מקרבה נובעים מפגיעות שחוויתם בעבר, וגרמו לכם לאמץ אסטרטגיות של ריחוק והגנה. חשוב לזכור שההווה שונה מהעבר, וחששות עבר עלולים לחבל ביכולת שלכם ליצור קשרים עמוקים בהווה.
מפתחות לשינוי:
חשוב לזכור שהחרדים אינם "תובעניים מטבעם" – הם פשוט מבטאים צורך אנושי בסיסי בדרך שנראית להם הכי בטוחה. כשהם "תוקפים", הם בעצם אומרים "אני זקוק לך". ניסיון להבין את הכוונה מאחורי הביקורת, מתן ביטחון, ושיחה רגועה על הצורך שלכם במרחב אישי תוך הדגשת הרצון בקרבה – אלה הם המפתחות.
אם אתה חרד/ה ובן/בת הזוג שלך נמנע/ת
המצב עשוי להיראות מורכב, אך חשוב לזכור שתיקת בן/בת הזוג אינה בהכרח ביטוי לחוסר אהבה, אלא עשויה להיות צורך אישי .
הריחוק שלהם נובע מצורך פנימי שלהם ולא קשור לאהבה שלהם אליכם. כך הם שומרים על עצמם.
רצון בקרבה אינו בהכרח 'neediness'; זה אולי מעיק עליך על זה לא סימן ל"בעיתיות".
מפתחות לשינוי: הריחוק של הנמנע נובע מהמבנה הפנימי שלו ולא מחוסר אהבה אליכם. האזרו בסבלנות. רגישות בייזום קרבה, ביחד עם הבנה שהתחשבות בצרכים של בן הזוג במרחק הוא חלק מהאהבה – אלה יכולים לשנות את הדינמיקה.
שימו לב האם בקשותיכם לקרבה מנוסחות בצורה ישירה מדי או תוקפנית, מה שעלול להרתיע את בן/בת הזוג.
הבנה מעמיקה של דפוסי התקשרות:
- מעורבות רגשית והיענות רגשית: מחקרים מראים ששני גורמים אלה, המהווים חלק מתאוריית ההתקשרות, חיוניים לחיזוק ביטחון בקשר. מעורבות רגשית גבוהה ותגובות רגשיות מרגיעות מצד בן/בת הזוג תורמות רבות לשביעות רצון בנישואים.
- מעגלים שליליים: לעומת זאת, מעגלים שליליים של ביקורתיות ותלונות עמוסות בכעס, כמו גם צעדים של התרחקות והגנה, פוגעים קשות בקשרי אהבה. הם גורמים למעורבות רגשית להפוך לבלתי בטוחה.
הבנת דפוסי ההתקשרות שלנו יכולה לסייע לנו להבין את עצמנו, ואת מה שקורה במערכות היחסים שלנו.
הצורך בקשר בטוח:
- צורך הישרדותי: על פי תיאוריית ההתקשרות, הצורך בחיבור רגשי בטוח עם מספר קטן של דמויות משמעותיות הוא צורך הישרדותי "מוטמע" במבנה האנושי במהלך ההתפתחות.
- חרדת פרידה (Separation anxiety). פחד זה משותף לכל בני האדם, וניתן להפיג אותו רק במסגרת התנסויות בקשרים מטיבים, המאפשרים ביסוס אמון והיענות לצרכי תלות בעת הצורך.
כאשר אדם חווה חוסר תגובה מצד בן/בת הזוג למחאותיו על חוסר קשר, הוא נוטה לפתח אחת משתי אסטרטגיות עיקריות לוויסות רגשי:
1. הימנעות: אסטרטגיה זו מתבטאת בהסחת הדעת מרגשות ההיזקקות והתמקדות במשימות אחרות שאינן קשורות לצורך בקשר.
אנשים המשתמשים באסטרטגיה זו עשויים:
- להשקיע זמן רב בעבודה או בתחביבים.
- למזער את החשיבות של רגשות.
- להסתמך על עצמם.
- להימנע מלהיות לבד עם בן/בת הזוג, ולחפש לעצמם פתחי מילוט.
2. הצמדות חרדה: אסטרטגיה זו מתבטאת בניסיון כפייתי להשיג תגובה מבן/בת הזוג, תוך שימוש בלחץ, ביקורת או אשמה.
אנשים המשתמשים באסטרטגיה זו עשויים:
- להיות תובעניים ונזקקים לאישור.
- לבקר את בן/בת הזוג על חוסר התגובה שלו/ה.
- להאשים את בן/בת הזוג בהזנחה או חוסר אהבה.
- להיצמד לבן/בת הזוג בצורה מטרידה או חודרנית.
אצל אנשים עם רקע טראומטי, ייתכן שילוב של שתי האסטרטגיות. הם עשויים לחוות רגשות רבי עוצמה סביב צורך בקשר וחשש מפני דחייה בו זמנית.
כתוצאה מכך, הם עשויים לשלוח מסרים סותרים לבן/בת הזוג, כמו "אני זקוק/ה לך" ו"אתה מאיים עלי" באותו הזמן.
לסיכום, הבנת האסטרטגיות של ויסות רגשי הקשורות לדפוסי התקשרות יכולה לסייע לנו:
- לזהות את דפוסי ההתנהגות שלנו ושל בן/בת הזוג.
- להבין את רגשותינו ורגשות בן/בת הזוג.
- לפתח דרכים בריאות יותר לתקשר ולהתמודד עם קשיים במערכת היחסים בחיי היום-יום.
הדרך קדימה: מריקוד מלחמה לריקוד אהבה
הבנת דפוסי ההתקשרות היא לא רק תרגיל אקדמי – היא דרך להפוך מערכות יחסים מתישות למקור של כוח. כשאנחנו מבינים את "התסריט" הפנימי שלנו ושל בן הזוג, אנחנו יכולים להתחיל לכתוב תסריט חדש – כזה שבו שני הצדדים מרגישים בטוחים, מה שמאפשר לזוגיות להיות בסיס בטוח לצמיחה של כל אחד מבני הזוג.
מקורות
Hazan, C., & Shaver, P. (1987). Romantic love conceptualized as an attachment process. Journal of Personality and Social Psychology, 52(3), 511-524.
Mikulincer, M., & Shaver, P. R. (2023). Attachment theory applied: Fostering personal growth through healthy relationships. Guilford Press.
Mikulincer, M., & Shaver, P. R. (2023). Attachment theory expanded: Security dynamics in individuals, dyads, groups, and societies. The Guilford Press
Obegi, J. H., & Berant, E. (Eds.)(2009). Attachment theory and research in clinical work with adults. Guilford Press.
Bowlby, J. (1988). A secure base: Parent-child attachment and healthy human development. Basic Books.
