תפקידו של הביטחון בהתקשרות ביכולת הפרט לווסת את רגשותיו, מהווה אחד מעמודי התווך של תיאורית ההתקשרות (Mikulincer & Shaver, 2016). מאמר זה דן בהמשגה התיאורטית של הקשר בין תפקוד מערכת ההתקשרות לבין ויסות רגשות ובממצאי מחקרים המעידים על הביטחון בהתקשרות כמשאב במצבים של דחק רגשי.
היכולת לויסות רגשי מתפתחת, לפי ג'ון בולבי (Bowlby ,1973,1980), אבי תיאורית ההתקשרות, תוך התנסויות עם דמויות משמעותיות, שאחד מתפקידיהן החשובים החל משלב הינקות הוא הענקת הגנה וויסות רגשותיו של הילד, שעדיין אינו בשל דיו כדי לעשות זאת בכוחות עצמו. נוכחות מכווננת ומכילה של דמות ההתקשרות, בחודשים הראשונים של החיים אך גם לאחר מכן, חיונית לצורך וויסות של רמת העוררות (כולל מחזורי שינה- ערות) והכלת חוויות רגשיות קשות. נוכחות זו מאפשרת לילד להגיע למצבים פנימיים של איזון, רוגע ורווחה נפשית (Brazelton, 1975; Schore, 2001 ;Fonagy, Gergely, Jurist & Target, 2002; van IJzendoorn, 1995).
הפנמה של דמות התקשרות זמינה ורגישה, הקשובה לצרכי הילד ומפענחת את איתותיו, תורמת במהלך ההתפתחות לעיצוב הדרגתי של ייצוגים מנטאליים בטוחים (security-based representations) של האחר ושל העצמי, המשמשים מנגנון פנימי לויסות מצוקה לאורך החיים (Mikulincer & Shaver, 2004). פעילות מערכת ההתקשרות משפיעה על האופן בו אדם חווה רגשות ומבטא רגשות במערכות יחסים לאורך החיים. תפקוד אופטימאלי של מערכת ההתקשרות מאפשר לאדם הבוגר לגייס מקורות פנימיים או חיצוניים של ביטחון בכדי להרגיע את עצמו במצבי עוררות בלתי נעימים ולחזור לאיזון בדרך המשחררת אותו לפעילות בתחומים אחרים בחייו (Mikulincer & Shaver, 2016).
ויסות רגשי ותפקוד מערכת ההתקשרות-המשגה תיאורטית
כיצד מופעלת מערכת ההתקשרות בבגרות? תרומה משמעותית להבנת הדינאמיקה של התהליכים הכרוכים בויסות מצוקה ושל תפקוד מערכת ההתקשרות בבגרות התקבלה על ידי המודל, שגובש על ידי מיקולינסר ושייבר (Mikulincer & Shaver, 1993).
מודל זה עושה אינטגרציה בין מחקרים של תיאורית ההתקשרות בהתבסס על ניסוחיו התיאורטיים של בולבי (1969/1982) לבין מחקרים עדכניים ומודלים מאוחרים יותר שפותחו על ידי חוקרים כגון Mary Main (1990) , (Ainsworth (1991) ו- Fraley and Shaver(2000) . המודל מדגיש את תפקידם החשוב של ייצוגי ההתקשרות המופנמים בהתמודדות הפרט עם מצוקה בחייו ומסביר הן את ההבדלים בין אנשים בטוחים לאנשים שאינם בטוחים בהתמודדות במצבי דחק ומשבר, והן את ההבדלים בויסות הרגשי בין בעלי הסגנונות השונים של התקשרות שאינה בטוחה – החרדים בהתקשרות מחד והנמנעים בהתקשרות מאידך.
המודל שהוצע על ידי מיקולינסר ושבר ( Mikulincer and Shaver, 2003) מתאר דינאמיקה בעלת שלושה שלבים של תהליכי ויסות: השלב הראשון מתייחס לניטור ולהערכת מצבי איום הגורמים להפעלת מערכת ההתקשרות. מערכת ההתקשרות מופעלת כאשר אירוע פנימי או חיצוני נתפס באופן סובייקטיבי ע"י האדם כמאיים. הפעלת מערכת ההתקשרות גורמת לאדם לפנות לדמויות התקשרות או לייצוגים מופנמים שלהם, בכדי ליצור קרבה מוחשית או סימבולית לדמויות הללו, קרבה שתסייע בהפחתת המצוקה ושמירה על שווי המשקל האישי. השלב השני, כרוך בניטור והערכת של מידת הנגישות של דמויות ההתקשרות, הממשיות או הסימבוליות. שלב זה אחראי להבדלים בין אישיים בתחושת הביטחון הפנימי והתפתחותן של מה שמכונה אסטרטגיות המבוססת על ביטחון ( Security- Based Strategies of Affect Regulation).
אסטרטגיות ויסות רגשי, המבוססות על ביטחון בהתקשרות, משלבות ידע מוצהר (דקלרטיבי) על ויסות רגשי (אמונות אופטימיות לגבי ניהול מצוקה, אמונה שהמצוקה הפיכה וניתנת לפיתרון), וידע תהליכי (פרוצדורלי) על תהליכי ויסות מצוקה (זיהוי רצף הפעילויות ותכנון צעדים מעשיים, לנקוט בהם בכדי לווסת את המצוקה ולחפש תמיכה), על העצמי (תפיסת מסוגלות עצמית, אמונה ביכולת לווסת רגשות שליליים ולהתמודד עם איומים) ועל האחר (תפיסתו כנגיש, מכוונן, מגיב ובעל רצון לסייע לויסות מצוקה).
הייצוגים המנטאליים של האני ושל האחר מתגבשים, כאמור לעיל, על בסיס הפנמה של התנסויות ממשיות באינטראקציה של האדם עם אחרים משמעותיים, כמו-כן הן מכוונות את הציפיות אותן מביא הפרט לאינטראקציות בהווה. הפנמה זו עוברת הבנייה לכדי סכמה קוגניטיבית פעילה, שתוארה ע"י Waters, Robrigues and Ridgeway (1998) כתסריט פרוטוטיפי מופנם של הפרט לגבי מערכות יחסים משמעותיות. התסריט כולל ( Mikulincer and Shaver 2001) סדרת משפטי "אם-אז" (if – then) . התסריט של בסיס בטוח כולל משפטים כמו: "אם אני במצוקה, אני יכול לבקש עזרה מאחר משמעותי; סביר שהוא יהיה נגיש ותומך; כתוצאה מהקרבה אליו אחוש הקלה ונוחות; כך אוכל לחזור ולהמשיך בפעילויות אחרות". תסריט המנפיק חוויה של בסיס בטוח מתחיל בחשיפה למצב דחק או דריכות עקב איום פוטנציאלי. חשיפה זו מובילה להפסקת פעילויות של מערכות אחרות ולריכוז מאמצים בחיפוש אחר קירבתו של אחר משמעותי המספק תמיכה, הרגעה או הכוונה. בתסריט של בסיס בטוח, נתפס האחר המשמעותי כנגיש וקשוב והפנייה אליו (ולעיתים גם עצם האפשרות לפנות אליו) מסייעת בויסות המצוקה ותורמת להשגת שיווי המשקל ולקידום הרווחה. לאחר התפוגגות המצוקה, חוזר האדם ומחדש את פעילויותיו האחרות מתוך ביטחון שאם תתעורר שוב מצוקה, יוכל לחזור על התסריט.
במצב של כשל בויסות הרגשי ובהשגת תחושת הביטחון, לעומת זאת, מגויסות אסטרטגיות חלופיות, המכונות על פי (1996) Main אסטרטגיות התקשרות משניות (Secondary Attachment Strategies). אסטרטגיות אלה מכוונות לויסות הפעלת מערכת ההתקשרות, בין אם על ידי הגברת פעילותה ובין אם על ידי צמצום פעילותה. אסטרטגיות אלו כוללות אסטרטגיות של הפעלת יתר (היפר-אקטיבציה) ואסטרטגיות של תת הפעלה (דה-אקטיבציה), שגיוסן מוסבר על ידי המרכיב השלישי במודל של Mikulincer and Shaver (2003) ותלוי בתפיסת הערך ומידת היעילות של חיפוש הקרבה. אסטרטגיות אלה באות לביטוי בדפוסים שונים של ניהול מצוקה (Cassidy & Kobak, 1988; Magai, 1999; Mikulincer & Shaver, 2003; Shaver & Mikulincer, 2002; Sroufe, 1996.): כשמופעלות אסטרטגיות של הפעלת יתר (Hyper-activation), כפי שקורה אצל בעלי סגנון ההתקשרות החרד, קיימת נטייה להגזמה בהערכת האיום, חיפוש קדחתני אחר מקורות הגנה, דריכות יתר לגבי האפשרות של דחייה או פרידה ומיקוד יתר בביטויים רגשיים שליליים של מצוקה (Shaver & Mikulincer, 2002). הפעלה מוגברת של מערכת ההתקשרות, לפי Mikulincer and Shaver(2002), כרוכה במסלולי הפעלה (excitatory pathways) המגבירים את הניטור של איומים פוטנציאליים לעצמי ואת ההתמקדות על חוסר זמינותם של אחרים. הפעלת היתר של מערכת ההתקשרות מובילה להסלמה של המצוקה בתגובה לאירועים מאיימים ולהעצמה של רגשות כגון תסכול, אכזבה, חרדה, עצב וכעס עד לכדי הצפה רגשית (Mikulincer & Shaver, 2003).
תת-הפעלה (De-activation) של מערכת ההתקשרות מובילה, לעומת זאת, לנטייה להכחשת צרכי ההתקשרות (Mikulincer & Shaver, 2003). האסטרטגיות של תת-ההפעלה, המאפיינות את בעלי הסגנון הנמנע, יכולות לכלול הכחשה של צרכי התקשרות והישענות עצמית קיצונית (Mikulincer & Shaver, 2003). במישור הבין-אישי מתבטאת האסטרטגיה של תת-ההפעלה בהימנעות מקרבה וממעורבות רגשית בקשר קרוב ( (Mikulincer & Shaver, 2003. במישור התוך-אישי יכולה תת ההפעלה לבוא לביטוי בחסימה רגשית, הדחקת זיכרונות רגשיים, חוסר פתיחות בפני מידע חדש מבחוץ וחוסר מודעות ונגישות לחוויות פנימיות (Mikulincer & Shaver, 2007). לפיכך מסבירות האסטרטגיות של הפעלת-יתר ותת-הפעלה את ההבדלים בדרך בה מווסתים אנשים נמנעים לעומת אנשים חרדים בהתקשרות את המצוקה ואת האופנים מתמודדים עם מצבי דחק. את העדויות האמפיריות לקיומם של ההבדלים בין בעלי דפוסי ההתמודדות השונים בהתמודדות במצבי דחק נסקור בפרק הבא של סקירת הספרות.
התקשרות בטוחה כמשאב במצבי דחק– ממצאי מחקרים
ממצאי המחקרים מעניקים תמיכה אמפירית לטענה, שהתקשרות בטוחה מהווה משאב מגן בהתמודדות במצבי סטרס הן במצבי שגרה והן בעתות חירום (ראה סקירה ב-Mikulincer & Shaver, 2007).
כך נמצא שבעלי סגנון התקשרות בטוח בהשוואה לחסרי ביטחון בהתקשרות נוטים לשמור על אופטימיות ותקווה גם במצבים קשים (;Mikulincer & Florian, 2001 (Heinonen, Raikkonen, Keltikangas-Jarvinen, & Strandberg, 2004; Shorey Snyder, Yang, & Lewin, 2003), חשים פחות מאוימים על ידי מצבי סטרס (Mikulincer & Florian,1995), ורואים עצמם כשירים יותר להתמודדות (;Birnbaum, Orr, Mikulincer, & Florian, 1997; Mikulincer, Florian, & Weller, 1993 ;Collins & Allard, 2001 ; Brennan & Morris, 1997; Cooper, Shaver, & Collins, 1998,). הם משתמשים באסטרטגיות פעילות ואדפטיביות יותר של פתרון בעיות (Berant, Mikulincer, & Florian, 2001, Mikulincer & Florian, 1998) ובוטחים יותר במשאבי ההתמודדות ( coping resources) שלהם ( (Mayseless, 2004; Neria et al., 2001 ; Brack, Gay, & Matheny, 1993; Buelow, Lyddon & Johnson, 2002; Koopman et al., 2000; Myers & Vetere, 2002) ). הפתיחות הקוגניטיבית, יכולות ההרגעה העצמית וההערכה העצמית החיובית והיציבה של בעלי ההתקשרות הבטוחה מאפשרות להם שמירה על איזון, גמישות תגובה וכושר הסתגלות לתנאים משתנים (Mikulincer & Arad, 1999 ; Green & Campell, 2000; Green-;Hennessy & Reis, 1998; Bartholomew & Horowitz, 1991; Mickelson, Kessler, & Shaver, 1997 ).
בנוסף לייצוגים החיוביים של העצמי עומדים לרשות בעלי סגנון ההתקשרות הבטוח, בהשוואה לבעלי התקשרות שאינה בטוחה, גם ייצוגים חיוביים יותר של האחר ((Mikulincer,2004. בעלי התקשרות בטוחה נוטים, באופן כללי, לתת אמון באחרים ולהעריך באופן חיובי יותר את זמינותם של מקורות התמיכה בעתות מצוקה (Collins & Read, 1990; Hazan & Shaver, 1987) הם מפגינים נכונות רבה יותר לבקש עזרה ולפנות לתמיכה, מפיקים תועלת רבה יותר מתמיכה זו, ומעריכים אותה באופן חיובי יותר (;Davis, Morris, & Kraus, 1998; Collins, 1996 ; Ognibene & Collins, 1998 ;Florian, Mikulincer, & Bucholtz, 1995; Collins & Feeney, 2000).
על ההתמודדות הקונסטרוקטיבית של בעלי ביטחון בהתקשרות אפשר גם ללמוד ממחקרים רבים שבחנו את ההסתגלות במגוון של מצבי מעבר נורמטיביים ובמצבי דחק שונים, הכוללים מעברים התפתחותיים כגון: הריון ומעבר להורות ((Mikulincer & Florian, 1998, התמודדות עם ילד עם מום לב ((congenital heart disease (Berant, Mikulincer & Florian, 2001), התמודדות עם גירושין (Birenbaum, Orr, Mikulincer & Florian, 2001), טיפול פוריות (Shalev, 1997 Mikulincer, Levy-Shiff, Horesh, Maovich &) וטירונות קרבית (Mikulincer & Florian,1995) . כמו-כן, נמצא קשר חיובי בין התקשרות בטוחה ובין הסתגלות לאובדן אדם יקר (Mikulincer & Florian, 1996;Wayment & Vierthaler, 2002). מחקרים אלה מספקים הוכחה נוספת להשפעתה המחסנת של התקשרות בטוחה במצבי משבר (Kobak & Sceery, 1988) .
התקשרות לא בטוחה, לעומת זאת, מהווה, לפי המחקרים, גורם סיכון המשמש מצע נוח להתפתחות קשיי הסתגלות ומגוון של הפרעות פסיכיאטריות לאורך החיים (ראה סקירה ב- Mikulincer & Shaver, 2007). חוסר יכולתם של בעלי התקשרות לא בטוחה לווסת את רגשותיהם מוביל להעצמה של רגשות שליליים ולהיווצרותם של קשיי הסתגלות. הכשל בויסות העצמי יכול להיות בסיס להתנסויות חוזרות בתסכול, כשלון ואכזבה בקשרים קרובים ובלימודים. התנסויות אלה מהוות בסיס להתעוררות של ספקות עצמיים, ירידה בתפיסות של מסוגלות עצמית ((self efficacy ולאי שביעות רצון כללית בתחומי החיים השונים. בהעדר היכולת לגייס מקורות חיצוניים או משאבים פנימיים של ביטחון בהתקשרות הם עלולים למצוא עצמם לכודים במעגל קסמים, הכרוך בהסלמת המצוקה (Mikulincer & Shaver, 2007). אכן נמצא קשר בין חוסר ביטחון בהתקשרות לבין צבירת התנסויות של תסכול, מצוקה ואי שביעות רצון בקשרים בין אישיים ((Feeney et al, ובין חוסר ביטחון בהתקשרות לבין שחיקה במסגרות של עבודה (Krausz, Bizman, & Braslavsky, 2001; Pines, 2004; Schirmer & Lopez, 2001; Skovholt, Grier, & Hanson, 2001).
גוף נרחב של מחקרים מצביע על הקשר בין סגנון התקשרות לא בטוח לבין הפרעות פסיכיאטריות כגון: דיכאון (Petter, West, Mahoney & Keller, 1993 ), סומטיזציה (Stuart & Noyes, 1999, הפרעות אכילה, אלכוהוליזם או שימוש בסמים (,Brennan & Shaver, 1995; Evans & Magai, 1999; McNally et al., 2003;Wertheim, 1998, 2005; Saltzman, 1997; Sharpe et al., 1998) הפרעות התנהגות (Levinson & Fonagy (2004) ) הפרעות אישיות (Bender, Farber, & Geller, 2001; Bogaerts et al., 2005; Fossati et al., 2003a; Nakash-Eisikovits, Dutra, & Westen, (2005) ומגוון סימפטומים נוספים (Cooper, Shaver & Meyer & Pilkonis, 2005; Collins, 1998 ;Brennan & Shaver ,1995;).
התקשרות בטוחה, מנטליזציה והיכולת לויסות רגשי
היכולת לזהות מצבים רגשיים של עצמנו ושל אחרים, להבין את אלה ולעקוב אחרי תנודות בהלכי הרוח מהווה מרכיב חשוב בויסות הרגשי. אנשים עם ביטחון בהתקשרות נמצאו, במחקרים רבים, כמסוגלים להיות במגע עם עולמם הפנימי ולבטא את רגשותיהם, בלי להזדקק להפעלת הגנות של הכחשה או הדחקה. הם מזהים בצורה טובה יותר מצבים פנימיים של עוררות רגשית, אינם חוששים להודות ברגשות שליליים, פתוחים יותר לזיכרונות רגשיים ומוצאים דרכים לבטא עצמם ולשחרר את המצוקה שלהם בצורה המותאמת למציאות. במצבי דחק, הם מסוגלים לנסות להבין את מקורות החרדה והמתח ולהעלות הסברים אפשריים להתעוררותה. מיומנויות אלה תורמות לחיזוק חוסנם במצבי דחק.
פונגי ושות' (2000 , Fonagy, Gergely, Jurist & Target) מייחסים את התהליכים אלה של ויסות עצמי, המתפתחים באינטראקציה עם דמויות ההתקשרות, ליכולת למנטליזציה ("עיבוד רגשי מנטאלי") המתפתחת תוך כדי התקשורת הרגשית, בהקשר בטחון בהתקשרות. תקשורת רגשית זו סוללת את הדרך להתפתחות של ייצוג של רגשות אצל הפעוט. הדמות המטפלת הזמינה וקשובה לרגשותיו של הפעוט, מסמלת לו ש"מה" שהוא רואה הינו השתקפות של רגשותיו ולא של רגשות הדמות המטפלת. שיקוף זה מאפשר לו לערוך אבחנה בין מה ש"אני מרגיש" לבין "מה שהאחר מרגיש". התקשרות בטוחה תורמת לא רק לפתיחות לחקירה (אקספלורציה) של העולם החיצון, כי אם לפתיחות לחקירה של העולם הפנימי- של ה-mind שלי ושל האחר.
היכולת לוויסות רגשות, על פי גישה זו, מושתתת על יכולת המנטליזציה, קרי על היכולת להרהר על משמעותה של ההתנהגות של האדם עצמו ושל אחרים במונחים של מצבים מנטליים, כמו: רגשות, עמדות, אמונות, ידע, כוונות, דמיון, שאיפות ותכניות (Fonagy et al, 2002). כדוגמאות למנטליזציה אפשר, למשל, לציין את התהייה שיכולה להיות לאדם לגבי המניעים להתנהגותו ("מדוע עשיתי את זה?") או להתנהגות של אדם אחר ("מדוע הוא עשה את זה?"), הבנת תגובותיו הרגשיות ("למה אני פגיע כל כך כרגע?") ושל השפעת התנהגותו על רגשות הזולת ("האם הוא נעלב כאשר אמרתי לו ש…?"). יכולת זו היא אחד מהמרכיבים החשובים של חוסן נפשי, המאפשרת לפרט להגיב במצבים שונים בדרכים גמישות, לשקול תגובות חלופיות ולבחור מתוכן את התגובה המתאימה ולא בהכרח האוטומטית, אלא זו שנבחרה מתוך שיקול דעת המותאם למציאות העכשווית.
ממחקרים רבים עולות עדויות לכך שביטחון בהתקשרות תורם לאמונה ביכולת לווסת מצבי רוח קשים ( Creasey, Kershaw, & Boston, 1999; Creasey & Ladd, 2004; Moller, McCarthy, & Fouladi, 2002 ). היבט נוסף לעניין החוסן של בעלי ביטחון בהתקשרות, הינו יכולתם לגייס רגשות חיוביים גם בעיצומם של מצבי דחק Pietromonaco & Barrett 1997); Mikulincer & Shaver, 2007). היכולת להרגיש רגשות חיוביים במצבים של קונפליקט כמו גם במצבי חיים קשים נמצאה, במחקרים רבים שנערכו בשנים האחרונות, כבעלת חשיבות מכרעת להתמודדות, הפחתת מצוקה ומיתון הפגיעות להשלכות ההרסניות שעלולות להיות לדחק (Bonanno, 2004; Fredrickson, 2001; Zautra, Smith, Affleck, & Tennen, 2001)).
מעבר להבדלים בין אנשים בטוחים לאנשים שאינם בטוחים בויסות הרגשי והתמודדות עם מצבי דחק, אפיינו, כאמור לעיל, Mikulincer and Shaver ((2003 גם הבדלים איכותיים בויסות הרגשי בין סוגים שונים של אנשים שאינם בטוחים – חרדים מחד והנמנעים מאידך.
מן המחקר עולה כי אצל הנמנעים קיים קושי בהעלאת זיכרונות רגשיים ואילו אצל החרדים צפים ועולים זיכרונות אלה במהירות גבוהה יחסית ובאופן הגורם, לא אחת, להצפה רגשית (Mikulincer & Shaver, 2002). כמו-כן, נמצא שלנמנעים אין קושי לדכא מחשבות כואבות על פרידות ואילו אצל החרדים נמצא מגוון של סימנים פיסיולוגיים המעידים על עוררות מוגברת בזמן ניסיון לדכא מחשבות כואבות (Fraser & Shaver, 1997).
אנשים בעלי התקשרות חרדה נוטים להגזים בהערכת האיום במצבי דחק, מטילים ספק ביכולתם להתמודד עם המצב ומגייסים אסטרטגיות של התמודדות הממוקדת ברגש (emotion focused coping, הידועות כמעצימות את המצוקה. הנבדקים הנמנעים, לעומת זאת, נוטים לסמוך על אסטרטגיות של ריחוק, נסיגה וצמצום המגע עם מקור הסטרס . הם נוטים לרסן ביטויי רגש ומכחישים רגשות שליליים. במדדים של דיווח עצמי, נוטים הנמנעים לדווח על רמה מצוקה נמוכה יותר. לעומת זאת, בבדיקות שאינן מסתמכות על דיווח עצמי, כגון מבחני השלכה או מחקרים שבדקו זמן ביצוע בהחלטה לקסיקלית, ניתן לראות אצלם עדויות למצוקה לה התכחשו בדיווח העצמי (Mikulincer, Florian, & Tolmacz, 1990; Berant, Mikulincer, & Florian, 2001; Berant, Mikulincer, Shaver, & Segal, 2005). עוררות פיזיולוגית מוגברת נמצאה בקרב אנשים נמנעים בעת העלאת זיכרונות ילדות (Dozier & Kobak, 1992; Roisman, Tsai, & Chiang, 2004) .
בשלושה מחקרי מעבדה נמצאה עוררות פיזיולוגית מוגברת במצבים של סטרס (Diamond, Hicks, & Otter-Henderson, 2006; Kim, 2006; Maunder et (al., (2006 ובמחקרם של Sonny-Borgstrom & Jonsson (2004 ) נמצאה עדות נוספת לניסיונות ההגנתיים של הנבדקים הנמנעים לחסום את הגישה הקוגניטיבית ואת ההבעה של רגשות שליליים. יש לציין שהמחקרים מעידים שבמצבים של עומס קוגניטיבי או דחק גבוה קורסות אותן ההגנות של הנבדקים הנמנעים, שבמצבים של דחק קל מתפקדות באופן המצמצם את ההבדלים במדדי המצוקה ביניהם לבין הבטוחים בהתקשרות (Mikulincer, Dolev & Shaver ,2004; Berant, Mikulincer, & Florian, 2001).
התקשרות ודחק פוסט-טראומטי
בשנים האחרונות נערכו מחקרים רבים המצביעים על תפקידה של מערכת ההתקשרות בהתמודדות עם אירועים טראומתיים. ממחקרים אלה, עולה שהתקשרות בטוחה מהווה מעין "בולם זעזועים" שעשוי למתן התפתחות התסמונת הפוסט-טראומטית (Mikulincer, Horesh & Shaver,2006). במחקר חלוץ שנערך בכיוון זה בעת מלחמת המפרץ, נמצא כי בעלי סגנון התקשרות בטוח דיווחו על רמות נמוכות של מצוקה פוסט-טראומטית ועל התמודדות עם הדחק באמצעות חיפוש וקבלת תמיכה רגשית ואינסטרומנטלית מאחרים(Mikulincer et el, 1993). סדרה של מחקרים מאוחרים יותר אף היא מספקת עדויות לכך שתפקוד אופטימלי של מערכת ההתקשרות מאפשרת לאדם להרגיש בטוח ומוגן ולכן תפחית את הסיכויים שיפתח תסמונת של דחק פוסט-טראומטי ( Mikulincer, Horesh & Shaver,2006).
המחקרים גם מצביעים על העובדה שהתקשרות לא בטוחה מגבירה את רמת הסיכון להתפתחות התסמונת הפוסט-טראומטית– P.T.S.D ( (Mikulincer, Horesh & Shaver, 2006). עדות לכך התקבלה גם ממחקרים על אוכלוסיות הכוללות: מי שעברו התעללות בילדותם (Alexander et al., 1998; Muller, Sicoli, Muller & Lemieux, 2000; Muller, Sicoli, & Lemieux, 2000; Roche, Runtz, & Hunter, 1999; Shapiro & Levendosky, 1999; Twaite & Rodriguez-Srednicki, 2004 ) , נפגעי הלם קרב ((Dekel, Solomon, Ginzburg, & Neria, 2004 , אסירים פוליטיים משוחררים (Kanninen, Punamaki, & Qouta, 2003) ופדויי שבי (POWs) בארה"ב ובישראל (Dieperink, Leskela, Thuras, & Engdahl, 2001; Solomon, Ginzburg, ;Mikulincer, Neria, & Ohry 1998; Zakin, Solomon, & Neria, 2003).
מחקר אורך פרוספקטיבי שעקב אחר התגובות של אנשים שנחשפו להתקפת הטרור בניו יורק ב9/11 הראה שאנשים בעלי חרדה או הימנעות בהתקשרות (לפי בדיקות שנערכו 7 חודשים לאחר הפיגוע) דיווחו בבדיקות שנערכו כעבור 11 חודשים על סימפטומים רבים יותר של דחק פוסט-טראומטי. מדווחים של חברים ובני משפחה ניתן היה ללמוד גם על קשיי ההסתגלות של החרדים בהתקשרות.
במסגרת מחקר אחר שנערך בישראל על התגובה לפיגועי טרור בעת האינתיפאדה נערך מעקב של 21 יום אחר תגובות של דחק בתגובה לחשיפה לפיגועי טרור. ממצאי המחקר מצביעים על התרומה הן של ביטחון תלוי הקשר (התמיכה ותחושת השייכות והחיבור לאחרים שהפרט חווה ביום נתון) והן של ביטחון בהתקשרות אישיותי, ועל האופן בו פועלים שני אלה יחדיו למיתון הסיכון להתפתחות דחק פוסט-טראומטי. ממצאים אלה, המבוססים על מחקרי שדה, קיבלו חיזוק בסדרה נוספת של מחקרי מעבדה בהם נערך תפעול הקשרי של ביטחון בהתקשרות ( Mikulincer, Horesh & Mikulincer & Shaver, 2007;Shaver, 2006)
מעבר להבדלים בהתמודדותם של בעלי ביטחון בהתקשרות לבין חסרי ביטחון בהתקשרות בהתמודדות עם אירועים טראומטוגניים ובסיכון להתפתחות הפרעה פוסט-טראומטית, מצביע המחקר גם על קשר דיפרנציאלי בין האסטרטגיות של היפר-אקטיבציה ודה-אקטיבציה של מערכת ההתקשרות לבין העוצמה והתדירות של שני סוגי תגובות פוסט-טראומטיות – סימפטומים חודרניים וסימפטומים של הימנעות (מיטרני, 2004; Mikulincer, 2004 ).
אסטרטגיות של הפעלת-יתר עלולות להוביל לרה-אקטיבציה של ההתנסות הטראומטית בצורה המגבירה את הסימפטומים החודרניים. אסטרטגיות של תת-הפעלה, לעומת זאת, עלולות להוביל את היחיד להכחשת הטראומה ולהימנעות מעימות (ישיר או סימבולי) עם תזכורות לטראומה ומכאן לנטייה לפיתוח סימפטומים כגון קהות חושים, צמצום, שכחה או ניתוק המאפיינים הימנעות פוסט-טראומטית. התגובות של שתי תת- קבוצות אלה פוגעות ביכולת העיבוד הרגשי של הטראומה ובכושר ההסתגלות לאחר אירועים טראומטוגניים ( Mikulincer, Horesh & Shaver ,2006) .
לסיכום, המחקרים שסוקרו במאמר זה חוזרים ומצביעים על התרומה של ביטחון בהתקשרות לויסות עצמי של רגשות קשים ועל התפקיד של ביטחון בהתקשרות כמשאב הממתן את ההשלכות השליליות של דחק במצבי חיים שונים. מושם דגש על חשיבות היכולת של מנטליזציה ביצירת ויסות רגשי בהקשר של יחסים בין אישיים. יכולת זו יכולה להיפגע אצל אנשים שחוו פגיעה משמעותית ביחסים בינאישיים, ולפיכך קושי במנטליזציה עשוי להיות אחד הגורמים להתפתחות פסיכופתולוגיה, הכרוכה בקושי בויסות רגשי ולקושי לוסת את המרחק הבין אישי ביחסי קרבה. תנודות רגשיות עזות, אימפולסיביות ותנודות קיצוניות ביחסים בין-אישיים הינם ביטויים אפשריים של הקריסה במנטליזציה. הרחבת היכולת למנטליזציה עשויה על כן לתרום הן ליציבות במערכות יחסים, הן ליכולת לבקש ולתת עזרה, והן ליכולת להתנהל אחרת במצבי דחק, כולל מצבים טעונים במישור הבין-אישי. את היכולת למנטליזציה אפשר להרחיב בתהליכים של טיפול, כשהמטפל מהווה בסיס בטוח המאפשר למטופל להביט אל נפשו, להבין את רגשותיו, להתבונן אחרת על ה"ריקוד" על הדינאמיקה ו"לופים" רגשיים חוזרים בקשריו עם אחרים, ולנסות דרכים חדשות בהן ניתן להתנהל, ובפרט במצבים טעונים רגשית. נוצר בטיפול מרחב המאפשר למטופל לבוא במגע עם צרכי ההתקשרות הבסיסיים שלו, לבטא אותם ולמצוא דרכים חדשות לווסת את עצמו ואת רגשותיו.
מעבר להיותה משאב מגן בעתות מצוקה, תורמת הנגישות לייצוגים הפנימיים של התקשרות בטוחה לטיפוח חוסן, בין היתר בזכות העשרת המאגר של מיומנויות ומשאבים אישיים, בהתאם למה שמכונה בספרות על ידי ברברה פרדריקסון ( Fredrickson ,2004) כמעגלים הולכים ומתרחבים של בנייה והתעשרות ( “broaden and build cycle" ). גמישות התגובה והיצירתיות המתלווה לתחושת הביטחון בהתקשרות כמו גם הפתיחות לחוויות חדשות הן במציאות החיצונית והן בעולמו הפנימי, מאפשרת למי שחווה ביטחון בהתקשרות, בין אם אישיותי (dispositional) בין אם הקשרי (contextual), לצבור התנסויות חיוביות ומשמעותיות המעלות את שביעות הרצון הכללית בתחומים השונים של החיים (Mikulincer & Shaver, 2016).
רשימת מקורות
פרדס, א. (2008). בטחון בהתקשרות ותשישות קרבה בקרב מעניקי סיוע: פרספקטיבה של תיאורית
ההתקשרות. עבודת דוקטוראט מוגש לבר-אילן.
Ainsworth, M. D. S., Blehar, M. C., Waters, E., & Wall, S. (1978). Patterns of attachment: Assessed in the strange situation and at home. Hillsdale, NJ: Erlbaum.
Alexander, R., Feeney, J., Hohaus, L., & Noller, P. (2001). Attachment style and coping resources as predictors of coping strategies in the transition to parenthood. Personal Relationships, 8, 137-152.
Bartholomew, K., & Horowitz, L. M. (1991). Attachment styles among young adults: A test of a four-category model. Journal of Personality and Social Psychology, 61, 226-244.
Bowlby, J. (1960). Separation anxiety. International Journal of Psycho-Analysis, 41, 89-113.
Bowlby, J. (1973). Attachment and loss: Vol. 2. Separation: Anxiety and anger. New York: Basic Books.
Bowlby, J. (1979). The making and breaking of affectional bonds. London: Tavistock.
Bowlby, J. (1980). Attachment and loss: Vol. 3. Sadness and depression. New York: Basic Books.
Bowlby, J. (1982). Attachment and loss: Vol. 1. Attachment (2nd ed.). New York: Basic Books. (Original ed. 1969)
Bowlby, J. (1988). A secure base: Clinical applications of attachment theory. London: Routledge.
Buelow, S. A., Lyddon, W. J., & Johnson, J. T. (2002). Client attachment and coping resources. Counseling Psychology Quarterly, 15, 145-152.
Carpenter, B. D. (2001). Attachment bonds between adult daughters and their older mothers: Associations with contemporary caregiving. Journals of Gerontology: Series B: Psychological Sciences and Social Sciences, 56B, 257-266.
Cassidy, J., & Shaver, P. R. (Eds.). (1999)/ Handbook of attachment: Theory, research, and clinical applications. New York: Guilford Press.
Cassidy, J. (1994). Emotion regulation: Influence of attachment relationships. In N. A. Fox & J. J. Campos (Eds.), The development of emotion regulation: Biological and behavioral considerations. Monographs of the Society for Research in Child Development, 59, 228-249.
Catanzaro, S. J., & Laurent, J. (2008). Perceived family support, negative mood regulation expectancies, coping, and adolescent alcohol use: Evidence of mediation and moderation effects. Addictive Behaviors, 29, 1779-1797.
Catanzaro, S. J., & Mearns, J. (1990). Measuring generalized expectancies for negative mood regulation: Initial scale development and implications. Journal of Personality Assessment, 54, 546-563.
Cohen, S., & Wills, T. A. (1985). Stress, social support, and the buffering hypothesis. Psychological Bulletin, 98, 310-357.
Collins, N. L. (1996). Working models of attachment: Implications, for explanation, emotion and behavior. Journal of Personality and Social Psychology, 71, 810-832.
Collins, N. L., & Feeney, B. C. (2000). A safe haven: An attachment theory perspective on support seeking and caregiving in intimate relationships. Journal of Personality and Social Psychology, 78, 1053-1073.
Collins, N. L., & Feeney, B. C. (2004). Working models of attachment shape perceptions of social support: Evidence from experimental and observational studies. Journal of Personality and Social Psychology, 87, 363-383.
Collins, N. L., Ford, M. B., Guichard, A. C., & Allard, L. M. (2006). Working models of attachment and attribution processes in intimate relationships. Personality and Social Psychology Bulletin, 32, 201-219.
Collins, N. L., & Read, S. J. (1990). Adult attachment, working models, and relationship quality in dating couples. Journal of Personality and Social Psychology, 58, 644-663.
Collins, N. L., & Read, S. J. (1994). Cognitive representations of attachment: The structure and function of working models. In K. Bartholomew & D. Perlman (Eds.), Advances in personal relationships: Attachment processes in adulthood (Vol. 5, pp. 53-92). London: Jessica Kingsley.
Cooper, M. L., Shaver, P. R., & Collins, N. L. (1998). Attachment styles, emotion regulation, and adjustment in adolescence. Journal of Personality and Social Psychology, 74, 1380-1397.
Creasey, G., Kershaw, K., & Boston, A. (1999). Conflict management with friends and romantic partners: The role of attachment and negative mood regulation expectancies. Journal of Youth and Adolescence, 28, 523-543.
Creasey, G., & Ladd, A. (2005). Generalized and specific attachment representations: Unique and interactive roles in predicting conflict behaviors in close relationships. Personality and Social Psychology Bulletin, 31, 1026-1038.
Crispi, E. L., Schiaffino, K., & Berman, W. H. (1997). The contribution of attachment to burden in adult children of institutionalized parents with dementia. Gerontologist, 37, 52-60.
Crowell, J. A., & Feldman, S. (1989). Assessment of mothers’ working models of relationships: Some clinical implications. Infant Mental Health Journal, 10, 173-184.
Crowell, J. A., & Feldman, S. (1991). Mothers’ working models of attachment relationships and mother and child behavior during separation and reunion. Developmental Psychology, 27, 597-605.
Cunningham, M. (1999). The impact of sexual abuse treatment on the social work clinician. Child and Adolescent Social Work Journal, 16, 277-290.
Cunningham, M. (2004). Impact of trauma work on social work clinicians: empirical findings. Social Work, 48(4), 451-560.
Cutrona, C. E., Cole, V., Colangelo, N., Assouline, S. G., & Russell, D. W. (1994). Perceived parental social support and academic achievement: An attachment theory perspective. Journal of Personality and Social Psychology, 66, 369-378.
Cutrona, C.E., & Russell, D. (1987). The provisions of social relationships and adaptation to stress. In W.H. Jones & D. Perlman (Eds.), Advances in personal relationships (Vol. 1, pp. 37-67). Greenwich, CT: JAI Press.
Cutrona, C.E., & Russell, D. (1990). Type of social support and specific stress: Toward a theory of optimal matching. In I.G. Sarason, B.R. Sarason, & G.R. Pierce (Eds.), Social support: An interactional view, 319-366. New York: Wiley.
Cutrona, C. E., & Suhr, J. A. (1990). Social support and becoming a parent. In S. Fisher & T. Cooper (Eds.), On the move: The psychological effects of change and transition. New York: Wiley.
Dalenberg, C.(2000). Countertransference and the treatment of trauma. Washington: American Psychological Association; 2000. p. 173-98.
Dane, B. (2000). Child welfare workers: An innovative approach for interacting with secondary trauma. Journal of Social Work Education, 36, 27-38.
Danieli, Y. (1985). The treatment and prevention of long term effects and intergenerational transmission of victimization: A lesson from Holocaust survivors and their children. In C.R. Figley (Ed.), Trauma and its wake: The study and treatment of PTSD (pp. 295-313). New York: Brunner/Mazel.
Danieli, Y. (1988). Confronting the unimaginable: psychotherapists' reactions to victims of the Nazi holocaust. In J.P. Wilson. Z. Harel & B. Kaha (Eds), Human Adaptation to Extreme Stress (pp. 219-238 . New York: Plenum..
Danieli, Y. (1994). Countertransference, trauma and training. In J. P. Wilson & J. D. Lindy (Eds.), Countertransference in the treatment of PTSD (pp. 368- 388). New York: Guilford Press.
Davidson, K. W., & Foster, Z. (1995). Social work with dying and bereaved clients: Helping the workers. Social Work in Health Care, 21(4), 1-16.
Davis, M. H. (1983). Measuring individual differences in empathy: Evidence for a multidimensional approach. Journal of Personality and Social Psychology, 44, 113-126.
Davis, M. H. (1994). Empathy: A social psychological approach. Madison, WI: Brown & Benchmark.
Davis, M. H., Morris, M. M., & Kraus, L. A. (1998). Relationship-specific and global perceptions of social support: Associations with well-being and attachment. Journal of Personality and Social Psychology, 74, 468-481.
Davis, M. H., Hall, J. A., & Meyer, M. (2003). The first year: Influences on the satisfaction, involvement, and persistence of new community volunteers. Personality and Social Psychology Bulletin, 29, 248-260.
Deighton, R. M., Gurris, N., & Taue, H. (2007). Factors affecting burnout and compassion fatigue in psychotherapists treating torture survivors: Is the therapist’s attitude to working through trauma relevant? Journal of Traumatic Stress, 20, 63-75.
Dekel, R. (2001). Do attachment and hardiness relate to each other and to mental health in real-life stress? Journal of Social and Personal Relationships, 18, 844-858.
Dekel, R., Solomon, Z., Ginzburg, K., & Neria, Y. (2004). Long-term adjustment among Israeli war veterans: The role of attachment style. Anxiety, Stress and Coping: An International Journal, 17, 141-152.
Dekel, R. & Peled, E. (2000). Staff burnout in Israeli battered women’s shelters. Journal of Social Service Research, 26, 65-76
Dekel, R. & Solomon, Z. (2006). Secondary traumatization among wives of Israeli POWs: the role of POWs' distress. Social Psychiatry and Psychiatric Epidemiology , 41: 27–33.
Deutsch, C. J. (1984). Self-Reported Sources of Stress among Psychotherapists. Professional Psychology, 15, 833-845.
Diamond, L. M., Hicks, A. M., & Otter-Henderson, K. (2006). Physiological evidence for repressive coping among avoidantly attached adults. Journal of Social and Personal Relationships, 23, 205-229.
Dieperink, M., Leskela, J., Thuras, P., & Engdahl, B. (2001). Attachment style classification and posttraumatic stress disorder in former prisoners of war. American Journal of Orthopsychiatry, 71, 374-378.
Dix, T. (1992). Parenting on behalf of the child: Empathic goals in the regulation of responsive parenting. In I. E. Sigel, S. V. McGillicuddy-DeLisi, & J. J. Goodnow (Eds.), Parental belief systems: The psychological consequences for children (pp. 319-346). Hillsdale, NJ: Lawrence Erlbaum Associates. Inc.
Dozier, M., & Tyrrell, C. (1998). The role of attachment in therapeutic relationships. In J. A. Simpson & W. S. Rholes (Eds.), Attachment theory and close relationships (pp. 221-248). New York: Guilford Press.
Dozier, M. (2000). Motivation for caregiving from an ethological perspective. Psychological Inquiry, 11(2), 97-100.
Drach-Zahavy, A. (2004). Toward a multidimensional construct of social support: Implications of provider’s self-reliance and request characteristics. Journal of Applied Social Psychology, 34, 1395-1420.
Dutton, M. A., & Rubinstein, F. L. (1995). Working with people with PTSD: Research implications. In C. R. Figley (Ed.), Compassion fatigue: Coping with secondary traumatic stress disorder in those who treat the traumatized (pp. 82-100). New York: Brunner/Mazel.
Eastburg, M. C., Williamson, M., Gorsuch, R., & Ridley, C. (1994). Social support, personality, and burnout in nurses. Journal of Applied Psychology, 24, 1233-1250.
Eisenberg, N. & Miller, P. A. (1987). The relation of empathy to prosocial and related behaviors. Psychological Bulletin, 101, 91-119.
Epstein, S., & Meier, P. (1989). Constructive thinking: A broad coping variable with specific components. Journal of Personality and Social Psychology, 57, 332-350.
Evans, L., & Wertheim, E. H. (1998). Intimacy patterns and relationship satisfaction of women with eating problems and the mediating effects of depression, trait anxiety and social anxiety. Journal of Psychosomatic Research, , 44, 355-365.
Evans, L., & Wertheim, E. H. (2005). Attachment styles in adult intimate relationships: Comparing women with bulimia nervosa symptoms, women with depression, and women with no clinical symptoms. European Eating Disorders Review, 13, 285-293.
Farber, B. A. (1983). Stress and burnout in the human service profession. New York: Pergamon.
Farber, B. A., & Heifetz, L. (1981). The satisfactions and stresses of psychotherapeutic work: A factor analysis study. Professional Psychology, 12, 621-630.
Feeney, B. C., & Collins, N. L. (2001). Predictors of caregiving in adult intimate relationships: An attachment theoretical perspective. Journal of Personality and Social Psychology, 80, 972-994.
Feeney, J. A. (1996). Attachment, caregiving, and marital satisfaction. Personal Relationships, 3, 401-416.
Feeney, J. A, & Hohaus, L. (2001). Attachment and spousal caregiving. Personal Relationships, 8, 21-39.
Feeney, J. A., & Noller, P. (1990). Attachment style as a predictor of adult romantic relationships. Journal of Personality and Social Psychology, 58, 281-291.
Fetchenhauer, D., Flache, A., Buunk, A.P. & Lindenberg, S. (Eds.) (2006). Solidarity and Prosocial Behavior. An Integration of Sociological and Psychological Perspectives.. New York: Springer.
Figley, C. R. (Ed.) (1995). Compassion fatigue: Coping with secondary traumatic stress disorder in those who treat the traumatized. NY: Brunner/Mazel.
Figley, C. R. (Ed.) (2002). Treating Compassion Fatigue. New York: Brunner-Routledge
Figley, C. R. (2002). Compassion fatigue: Psychotherapist's chronic lack of self- care. Journal of Clinical Psychology. Special Issue: Chronic illness, 58, 1433-1441.
Figley, C. R. (2002). Compassion fatigue: Psychotherapists' chronic lack of self care. Journal of Clinical Psychology, 58, 1433-14
Florian, V., Mikulincer, M., & Bucholtz, I. (1995). Effects of adult attachment style on the perception and search for social support. Journal of Psychology: Interdisciplinary and Applied, 129, 665-676.
Folkman, S. (1997). Positive psychological states and coping with severe stress. Social Science and Medicine, 45, 1207-1221.
Folkman, S., Chesney, M.A., Christopher-Richards, A. (1994). Stress and coping in caregiving partners of men with AIDS. Psychiatric Clinics of North America, 17, 35-55.
Folkman, S. & Moskowitz, J. T. (2004). Coping: pitfalls and promise. Annual Review of Psychology, 55, 745-774.
Folkman, S., Moskowitz, J. T., Ozer, E. M., & Park, C. L. (1997). Positive meaningful events as coping in the context of HIV/AIDS. In B. H. Gottlieb (Ed.), Coping with chronic stress (pp. 293-314). New York: Plenum.
Folkman, S, Follette, V. M., Polusny, M. M., & Milbeck, K. (1994). Mental health and law enforcement professionals: Trauma history, psychological symptoms, and impact of providing services to child sexual abuse survivors. Professional Psychology: Research and Practice, 25, 275-282.
Fonagy, P., Steele, M., Steele, H., Moran, G. S., & Higgit, M. (1991). The capacity for understanding mental states: The reflective self in parent and child and its significance for security of attachment. Infant Mental Health Journal, 12, 201-218.
Fonagy, P., Target, M., Steele, H. & Steele, M. (1998). Reflective-functioning manual for application to adult attachment interviews. London: University College London.
Fonagy, P., & Allison, E. (2014). The role of mentalizing and epistemic trust in the therapeutic relationship. Psychotherapy, 51, 372-380.
Fonagy, P., Steele, M., Steele, H., Moran, G. S., & Higgitt, A. C. (1991). The capacity for understanding mental states: The reflective self in parent and child and its significance for security of attachment. Infant Mental Health Journal, 12, 201- 218.
Fonagy, P., Campbell, C., & Luyten, P. (2017). Mentalizing. In S. N. Gold (Ed.), APA handbook of trauma psychology: Foundations in knowledge (pp. 373–388). American Psychological Association
Fossati, A., Feeney, J. A., Carretta, I., Grazioli, F., Milesi, R., Leonardi, B., & Maffei, C. (2005). Modeling the relationships between adult attachment patterns and borderline personality disorder: The role of impulsivity and aggressiveness. Journal of Social and Clinical Psychology, 24, 520-537.
Fraley, R. C., & Shaver, P. R. (2000). Adult romantic attachment: Theoretical developments, emerging controversies, and unanswered questions. Review of General Psychology, 4, 132-154.
Frank, J. (1968). The role of hope in psychotherapy. International Journal of Psychiatry, 5, 383-395.
Fredrickson, B. L. (2001). The role of positive emotions in positive psychology: The broaden-and-build theory of positive emotions. American Psychologist, 56, 218-226.
Freudenberg, H. J. (1974). Staff burnout. Journal of Social Issues, 1, 159-164.
Fritz, H., & Helgeson, V. S. (1998). Distinctions of unmitigated communion from communion: Self-neglect and over-involvement with others. Journal of Personality and Social Psychology, 75, 121-140.
Fuertes, F.C. & Jiménez, L.C. (2000). Motivation and Burnout in Volunteerism, Psychology in Spain, 4 (1), 75-81.
Fullerton, C.S., McCarroll J.E., Ursano, R.J., Wright, K.M.(1992). Psychological responses of rescue workers: fire fighters and trauma. American Journal of Orthopsychiatry, 62:371-378
Geller, J., Madsen, L., & Ohrenstein, L. (2004). Secondary trauma: A team approach. Clinical Social Work Journal, 32, 415–430.
George, C., & Solomon, J. (1996). Representational models of relationships: Links between caregiving and attachment. Infant Mental Health Journal, 17(3), 198-216.
George, C., & Solomon, J. (1999). Attachment and caregiving: The caregiving behavioral system. In J. Cassidy, & P. R. Shaver (Eds.). Handbook of attachment: Theory, research and clinical applications (pp. 649-670). New York: Guilford.
Gergely, G., & Unoka, Z. (2008). Attachment and mentalization in humans: The development of the affective self. In E. L. Jurist, A. Slade, & S. Bergner (Eds.), Mind to mind: Infant research, neuroscience and psychoanalysis (pp. 50–67). New York: Other Press
Ghahramanlou, M. & Brodbeck, C. (2000), Predictors of secondary trauma in sexual assault trauma counselors. Int J Emerg Ment Health 2(4): 229-240.
Gidron, B. (1984). Predictors of retention and turnover among service volunteer workers. Journal of Social Service Research, 8(1), 1-16.
Gilbert, P.(ed.) (2005). Compassion. London: Routledge.
Gillath, O, Shaver P. R. & Mikulincer, M. (2004) An Attachment-Theoretical Approach to Compassion and Altruism in P. Gilbert (Ed.), Compassion: Its Nature and Use in Psychotherapy. London: Brunner-Routledge.
Green, J. D., & Campbell, W. (2000). Attachment and exploration in adults: Chronic and contextual accessibility. Personality and Social Psychology Bulletin, 26, 452-461.
Green-Hennessy, S., & Reis, H. T. (1998). Openness in processing social information among attachment types. Personal Relationships, 5, 449-466.
Grosch, W.N., & Olsen, D.C. (1995). Prevention: Avoiding burnout. In M.B. Sussman (Ed.), A perilous calling: The hazards of psychotherapy practice (pp. 275-287). New York: John Wiley & Sons, Inc.
Gross, J. J. (1998). The emerging field of emotion regulation: An integrative review. Review of General Psychology.Special Issue: New Directions in Research on Emotion, 2(3), 271-299.
Gross, J. J. (2001). Emotion regulation in adulthood: Timing is everything. Current Directions in Psychological Science, 10(6), 214-219. Gross, J. J. (2007). Handbook of emotion regulation. New York, NY, US: Guilford Press.
Gross, J. J., & John, O. P. (2003). Individual differences in two emotion regulation processes: Implications for affect, relationships, and well-being. Journal of Personality and Social Psychology, 85(2), 348-362.
Gross, J. J., & Levenson, R. W. (1997). Hiding feelings: The acute effects of inhibiting negative and positive emotion. Journal of Abnormal Psychology, 106(1), 95-103.
Gross, J. J., & Muñoz, R. F. (1995). Emotion regulation and mental health. Clinical Psychology: Science and Practice, 2(2), 151-164.
Gross, J. J., & Thompson, R. A. (2007). Emotion regulation: Conceptual foundations. In J. J. Gross (Ed.), Handbook of emotion regulation. (pp. 3-24). New York, NY, US: Guilford Press. 85 Haga, S. M., Kraft, P., & Corby, E. (2009). Emotion regulation: Antecedents and well-being outcomes of cognitive reappraisal and expressive suppression in cross-cultural samples. Journal of Happiness Studies, 10(3), 271-291.
Haft, W. L., & Slade, A. (1989). Affect attunement and maternal attachment: A pilot study. Infant Mental Health Journal, 10, 157-172.
Hawkins, A. C. Howard R. A. & Oyebode, J.R (2006). Stress and coping in hospice nursing staff. The impact of attachment styles, Psycho-Oncology, 16 (6), 563-572.
Hazan, C., & Shaver, P. R. (1987). Romantic love conceptualized as an attachment process. Journal of Personality and Social Psychology, 52, 511-524.
Heard, D., & Lake, B. (1997). The challenge of attachment for caregiving. London: Routledge.
Heinonen, K., Raikkonen, K., Keltikangas-Jarvinen, L., & Strandberg, T. (2004). Adult attachment dimensions and recollections of childhood family context: Associations with dispositional optimism and pessimism. European Journal of Personality, 18, 193-207.
Herman, J. L. (1992). Trauma and recovery: The aftermath of violence–from domestic abuse to political terror. NY: Basic Books.
Herwig, U., Kaffenberger, T., Jancke, L., Bruhl, A. B. (2010). Self-related awareness and emotin regulation. NeuroImage, 50, 734-741
Hesse , A.R. (2002) Secondary trauma: How working with trauma survivors affects therapists. Clinical Social Work Journal, 30, 293-311.
Holzberg, J. D., Gewirtz, H., & Ebner, E. (1964). Changes in moral judgment and self-acceptance in college students as a function of companionship with hospitalized mental patients. Journal of Consulting Psychology, 28, 299–303.
Iliffe, G, Steed, L.G. (2000). Exploring the counselor's experience of working with perpetrators and survivors of domestic violence. Journal of Interpersonal Violence 15(4):393-412.
Itzhaki ,H. & Lipschitz R. L. (2004). Hope as a strategy in supervising social workers of terminally ill patients. Health & Social Work, 29 (1), 46-55.
Janoff-Bulman, R. (1992). Shattered assumptions. New York, NY: Free Press.
Jenkins, S. R. & Baird, S. (2002). Secondary traumatic stress and vicarious traumatization: A validational study. International Society for Traumatic Stress Studies, 15, 423-432.
Joinson, C. (1992). Coping with compassion fatigue. Nursing, 22:4, 116-122.
Kadambi, M. A., & Truscott, D. (2004). Vicarious trauma among therapists working with sexual violence, cancer, and general practice. Canadian Journal of Counseling, 38, 260-276.
Kanninen, K., Punamaki, R. L., & Qouta, S. (2003). Personality and trauma: Adult attachment and posttraumatic distress among former political prisoners. Peace and Conflict: Journal of Peace Psychology, 9, 97-126.
Kassan-Adams, N. (1995). The risks of treating sexual trauma: Stress and secondary trauma in psychotherapists. In B. H. Stamm (Ed.), Secondary traumatic stress: Self-care issues for clinicians, researchers, and educators (pp. 37-48).Lutherville, MD: Sidran.
Katz, D. (1960). The functional approach to the study of attitudes. Public Opinion Quarterly, 24, 163–204.
Kestenbaum, R., Farber, E. A., & Sroufe, L. A. (1989). Individual differences in empathy among preschoolers: Relation to attachment history. In N. Eisenberg (Ed.), Empathy and related emotional competence, New Directions for Child Development, No. 44 (pp. 51-64). San Francisco, CA: Jossey-Bass.
Kiesler, D.J. (2001).Therapist countertransference: in search of common themes and empirical referents. Journal of Clinical Psychology. 2001 Aug ;57 (8):1053-63.
Kim, Y. (2006). Gender, attachment, and relationship duration on cardiovascular reactivity to stress in a laboratory study of dating couples. Personal Relationships, 13, 103-114.
King, M., Walder, L. O., & Pavey, S. (1970). Personality change as a function of volunteer experience in a psychiatric hospital. Journal of Consulting and Clinical Psychology, 35, 423–425.
Kobak, R. R., & Sceery, A. (1988). Attachment in late adolescence: Working models, affect regulation, and representations of self and others. Child Development, 59, 135-146.
Koopman, C., Gore-Felton, C., Marouf, F., Butler, L. D., Field, N., Gill, M., Chen, X. H., Israelski, D., & Spiegel, D. (2000). Relationships of perceived stress to coping, attachment, and social support among HIV-positive persons. AIDS Care, 12, 663-672.
Kottler, J. A. (1992). Compassionate Therapy: Working with Difficult Clients. San Francisco: Jossey-Bass.
Krausz, M., Bizman, A., & Braslavsky, D. (2001). Effects of attachment style on preferences for and satisfaction with different employment contracts: An exploratory study. Journal of Business and Psychology, 16, 299-316.
Kunce, L. J., & Shaver, P. R. (1994). An attachment-theoretical approach to caregiving in romantic relationships. In K. Bartholomew & D. Perlman (Eds.), Advances in personal relationships (Vol. 5, pp. 205-237). London, England: Kingsley.
Lafer, B. (1991). The attrition of hospice volunteers. Omega, 23, 161-168.
Lee, R.T., Ashforth, B.E. (1996). "A meta-analytic examination of the correlates of the three dimensions of burnout", Journal of Applied Psychology, 81 (2), 123-33.
Lehman, D. R., Ellard, J. H., & Wortman, C. B. (1986). Social support for the bereaved: Recipients’ and providers’ perspectives of what is helpful. Journal of Consulting and Clinical Psychology, 54, 438-446.
Lerias, R. & Bryne, M.K. (2003).Vicarious Traumatization- Symptoms and predictors. Stress and Health, 19,129-138
Levinson, A., & Fonagy, P. (2004). Offending and attachment: The relationship between interpersonal awareness and offending in a prison population with psychiatric disorder. Canadian Journal of Psychoanalysis, 12, 225-251.
Levy, K. N., Blatt, S. J., & Shaver, P. R. (1998). Attachment styles and parental representations. Journal of Personality and Social Psychology, 74, 407-419.
Lindenberg, S. (2006). Prosocial behavior, solidarity, and framing processes. In: D. Fetchenhauer, A. Flache, A.P. Buunk, & S. Lindenberg (Eds.), Solidarity and Prosocial Behavior. An Integration of Sociological and Psychological Perspectives. (pp.23-44). New York: Springer.
Lindy, J. D. & Lindy, D.C. (2004). Countertransference and disaster psychiatry: from Buffalo Creek to 9/11. Psychiatric Clinics of North America, 27 (3), 571-587.
Linley, P. A., & Joseph, S. (2006). The positive and negative effects of disaster work: A preliminary investigation. Journal of Loss and Trauma, 11, 229-245.
Linley, P. A., Joseph, S., Cooper, R., Harris, S., & Meyer, C. (2003). Positive and negative changes following vicarious exposure to the September 11 terrorist attacks. Journal of Traumatic Stress, 16, 481-485.
Linley, P. A., Joseph, S., & Loumidis, K. (2005). Trauma work, sense of coherence, and positive and negative changes in therapists. Psychotherapy and Psychosomatics, 74, 185-188.
Lopez, F. G. (2001). Adult attachment orientations, self-other boundary regulation, and splitting tendencies in a college sample. Journal of Counseling Psychology, 48, 440-446.
Lyon, E. (1993). Hospital staff reactions to accounts by survivors of childhood abuse. American Journal of Orthopsychiatry, 63, 410-116.
Magai, C. (1999). Affect, imagery, and attachment: Working models of interpersonal affect and the socialization of emotion. In J. Cassidy & P. R. Shaver (Eds.), Handbook of attachment: Theory, research, and clinical applications (pp. 787-802). New York: Guilford Press.
Main, M., Kaplan, N., & Cassidy, J. (1985). Security in infancy, childhood, and adulthood: A move to the level of representation. Monographs of the Society for Research in Child Development, 50, 66-104.
Main, M., & Solomon, J. (1990). Procedures for identifying infants as disorganized/disoriented during the Ainsworth Strange Situation. In M.T. Greenberg, D. Cicchetti & E.M. Cummings, Attachment during the preschool years: Theory, research and intervention. pp. 121-160. Chicago: University of Chicago Press.
Marmar C.R., Weiss, D.S., Metzler, T.J., Ronfeldt, H,M., Foreman C. (1996) Stress responses of emergency services personnel to the Loma Prieta earthquake interstate 880 freeway collapse and control traumatic incidents. Journal of Traumatic Stress. 9:63-85
Maslach, C. (1982). Burnout: The cost of caring. Englewood Cliffs, NJ: Prentice-Hall.
Maslach, C., & Schaufeli, W. (1993). Historical and conceptual development of burnout. W. Schaufeli, C. Maslach, & T. Marek (Eds.), Professional burnout: Recent developments in theory and research (pp. 309-330). Washington, D. C.: Taylor & Frances.
Maslach, C., & Leiter, M. P. (1997). The truth about burnout. San Francisco: Jossey-Bass.
Maslach, C. and Jackson, S. E. (1981). The measurement of burnout. Journal of Occupational Behavior, 2, 99-113.
Maslach, C. (1976). Burnout. Human Behavior, 5 (9), 16-22.
Maunder, R. G., Lancee, W. J., Nolan, R. P., Hunter, J. J., & Tannenbaum, D. W. (2006). The relationship of attachment insecurity to subjective stress and autonomic function during standardized acute stress in healthy adults. Journal of Psychosomatic Research, 60, 283-290.
Mayseless, O. (2004). Home leaving to military service: Attachment concerns, transfer of attachment functions from parents to peers, and adjustment. Journal of Adolescent Research, 19, 533-558.
McCammon, S. L. and Allison, E. J. (1995). Debriefing and treating emergency workers. In C. R. Figley (Ed.), Compassion fatigue: Coping with secondary traumatic stress disorders in those who treat the traumatized, 115-130.
McCann, I., & Colletti, J. (1994). The dance of empathy: A hermeneutic formulation of countertransference, empathy, and understanding in the treatment of individuals who have experienced early childhood trauma. In J. P. Wilson & J. D. Lindy (Eds.), Countertransference in the treatment of PTSD (pp. 87-121). New York: Guilford Press.
McCann, I. and Pearlman, L. A. (1990). Vicarious traumatization: A framework for understanding the psychological effects of working with victims. Journal of Traumatic Stress, 3:2, 131-149.
McLean S., Wade T.D., & Encel J. (2003). The Contribution of Therapist Beliefs to Psychological Distress in Therapists: An investigation of Vicarious Traumatisation, burnout and symptoms of avoidance and intrusion. Behavioural and Cognitive Psychotherapy, 31, 417-428.
McNally, A. M., Palfai, T. P., Levine, R. V., & Moore, B. M. (2003). Attachment dimensions and drinking-related problems among young adults the mediational role of coping motives. Addictive Behaviors, 28, 1115-1127.
Mearns, J. & Mauch, T.G. (1998). Negative Mood Regulation Expectancies Predict Anger among Police Officers and Buffer the Effects of Job Stress. Journal of Nervous & Mental Disease. 186(2):120-125.
Meldrum, L. King, R. and Spooner, D. (2002) Secondary Traumatic Stress in Case Mental Health Workers Following Disaster: The Oklahoma City Bombing in: Treating Compassion Fatigue, Figley CR, ed. New York: Brunner-Routledge.
Mikulincer, M. (1997). Adult attachment style and information processing: Individual differences in curiosity and cognitive closure. Journal of Personality and Social Psychology, 72, 1217-1230.
Mikulincer, M. (1998). Adult attachment style and affect regulation: Strategic variations in self-appraisals. Journal of Personality and Social Psychology, 75, 420-435.
Mikulincer, M. (1998). Adult attachment style and individual differences in functional versus dysfunctional experiences of anger. Journal of Personality and Social Psychology, 74(2), 513-524.
Mikulincer, M. (1998b). Attachment working models and the sense of trust: An exploration of interaction goals and affect regulation. Journal of Personality and Social Psychology, 74(5), 1209-1224. Mickelson, K. D., Kessler, R. C., & Shaver, P. R. (1997). Adult attachment in a nationally representative sample. Journal of Personality and Social Psychology, 73, 1092-1106.
Mikulincer, M., & Arad, D. (1999). Attachment working models and cognitive openness in close relationships: A test of chronic and temporary accessibility effects. Journal of Personality and Social Psychology, 77, 710-725.
Mikulincer, M., Dolev, T., & Shaver, P. R. (2004). Attachment-related strategies during thought-suppression: Ironic rebounds and vulnerable self-representations. Journal of Personality and Social Psychology, 87, 940-956.
Mikulincer, M., & Florian, V. (1998). The relationship between adult attachment styles and emotional and cognitive reactions to stressful events. In J. A. Simpson & W. S. Rholes (Eds.), Attachment theory and close relationships (pp. 143-165). New York: Guilford Press.
Mikulincer, M., Florian, V., & Tolmacz, R. (1990). Attachment styles and fear of personal death: A case study of affect regulation. Journal of Personality and Social Psychology, 58, 273-280.
Mikulincer, M., Florian, V., & Weller, A. (1993). Attachment styles, coping strategies, and posttraumatic psychological distress: The impact of the Gulf War in Israel. Journal of Personality and Social Psychology, 64, 817-826.
Mikulincer, M., Gillath, O., Halevy, V., Avihou, N., Avidan, S., & Eshkoli, N. (2001). Attachment theory and reactions to others’ needs: Evidence that activation of the sense of attachment security promotes empathic responses. Journal of Personality and Social Psychology, 81, 1205-1224.
Mikulincer, M., Gillath, O., Sapir-Lavid, Y., Yaakobi, E., Arias, K., Tal-Aloni, L., & Bor, G. (2003). Attachment theory and concern for others’ welfare: Evidence that activation of the sense of secure base promotes endorsement of self-transcendence values. Basic and Applied Social Psychology, 25, 299-312
Mikulincer, M., Hirschberger, G., Nachmias, O., & Gillath, O. (2001). The affective component of the secure base schema: Affective priming with representations of attachment security. Journal of Personality and Social Psychology, 81, 305-321.
Mikulincer, M., & Horesh, N. (1999). Adult attachment style and the perception of others: The role of projective mechanisms. Journal of Personality and Social Psychology, 76, 1022-1034.
Mikulincer, M., Horesh, N., Eilati, I., & Kotler, M. (1999). The association between adult attachment style and mental health in extreme life-endangering conditions. Personality and Individual Differences, 27, 831-842.
Mikulincer, M., Horesh, N., Levy-Shiff, R., Manovich, R., & Shalev, J. (1998). The contribution of adult attachment style to the adjustment to infertility. British Journal of Medical Psychology, 71, 265-280.
Mikulincer, M., & Orbach, I. (1995). Attachment styles and repressive defensiveness: The accessibility and architecture of affective memories. Journal of Personality and Social Psychology, 68, 917-925.
Mikulincer, M., Orbach, I., & Iavnieli, D. (1998). Adult attachment style and affect regulation: Strategic variations in subjective self-other similarity. Journal of Personality and Social Psychology, 75, 436-448.
Mikulincer, M., & Shaver, P. R. (2003). The attachment behavioral system in adulthood: Activation, psychodynamics, and interpersonal processes. In M. P. Zanna (Ed.), Advances in experimental social psychology (Vol. 35, pp. 53-152). New York: Academic Press.
Mikulincer, M., & Shaver, P. R. (2004). Security-based self-representations in adulthood: Contents and processes. In W. S. Rholes & J. A. Simpson (Eds.), Adult attachment: Theory, research, and clinical implications (pp. 159-195). New York: Guilford Press.
Mikulincer, M., Shaver, P. R., & Horesh, N. (2006). Attachment bases of emotion regulation and posttraumatic adjustment. In D. K. Snyder, J. A. Simpson, & J. N. Hughes (Eds.), Emotion regulation in families: Pathways to dysfunction and health (pp. 77-99). Washington, DC: American Psychological Association.
Mikulincer, M., & Shaver, P. R. (2001). Attachment theory and intergroup bias: Evidence that priming the secure base schema attenuates negative reactions to out-groups. Journal of Personality and Social Psychology, 81, 97-115.
Mikulincer, M., & Shaver, P. R. (2003). The attachment behavioral system in adulthood: Activation, psychodynamics, and interpersonal processes. In M. P. Zanna (Ed.), Advances in experimental social psychology (Vol. 35, pp. 53-152). San Diego, CA: Academic Press.
Mikulincer, M., & Shaver, P. R. (2005). Mental representations of attachment security: Theoretical foundation for a positive social psychology. In M. W. Baldwin (Ed.), Interpersonal cognition. New York: Guilford Press
Mikulincer, M., Shaver, P. (2007). Attachment in Adulthood: Structure, Dynamics, and Change. New-York, The Guilford Press.
Mikulincer, M., Shaver, P. R., Gillath, O., & Nitzberg, R. (2003, May). Attachment, compassion, and altruism. Paper presented at the 2003 Compassionate Love Conference, Bloomington, IL.
Mikulincer, M., Shaver, P. R., & Pereg, D. (2003). Attachment theory and affect regulation: The dynamics, development, and cognitive consequences of attachment-related strategies. Motivation and Emotion, 27, 77-102.
Miller, D. (1995). Stress and burnout among health care staff working with people affected by HIV. British Journal of Guidance and Counseling, 23, 19-31.
Miller, K. I., Stiff, J. B., & Ellis, B. H. (1988). Communication and empathy as precursors to burnout among human service workers. Communication Monographs,55, 336-341.
Miller, K., Birkholt, M., Scott, C., & Stage, C. (1995). Empathy and burnout in human service work: An extension of a communication model. Communication Research, 22, 123-147.
Moller, N. P., Fouladi, R. T., McCarthy, C. J., & Hatch, K. D. (2003). Relationship of attachment and social support to college students’ adjustment following a relationship breakup. Journal of Counseling and Development, 81, 354-369.
Moutsiana, C., Fearon, P., Murray, L., Cooper, P., Goodyer, I., Johnstone, T., & Halligan, S. (2014). Making an effort to feel positive: insecure attachment in infancy predicts the neural underpinnings of emotion regulation in adulthood. Journal of child psychology and psychiatry, and allied disciplines, 55(9), 999–1008. doi:10.1111/jcpp.12198
Muller, R. T., & Lemieux, K. E. (2000). Social support, attachment, and psychopathology in high risk formerly maltreated adults. Child Abuse and Neglect, 24, 883-900.
Muller, R. T., Sicoli, L. A., & Lemieux, K. E. (2000). Relationship between attachment style and posttraumatic stress symptomatology among adults who report the experience of childhood abuse. Journal of Traumatic Stress, 13, 321-332.
Munroe, J. F. (1995), Ethical issues associated with secondary trauma in therapists. In: Secondary Traumatic Stress: Self-Care Issues for Clinicians, Researchers, and Educators, Stamm B.H., ed. Lutherville, Md.: Sidran Press, 211-229.
Myers, L. B., & Vetere, A. (2002). Adult romantic attachment styles and health-related measures. Psychology, Health, and Medicine, 7, 175-180.
Nakash-Eisikovitz, O., Dutra, L., & Westen, D. (2002). Relationship between attachment patterns and personality pathology in adolescents. Journal of the American Academy of Child and Adolescent Psychiatry, 41, 1111-1123.
Neimeyer, R., & Feixas, G. (1990). Constructivist contributions to psychotherapy integration. Journal of Integrative and Eclectic Psychotherapy, 9, 4-20.
Nelson-Gardell, D., & Harris, D. (2003). Childhood abuse history, secondary traumatic stress, and child welfare workers. Child Welfare, 82, 5-26.
Neria, Y., Guttmann-Steinmetz, S., Koenen, K., Levinovsky, L., Zakin, G., & Dekel, R. (2001). Do attachment and hardiness relate to each other and to mental health in real-life stress? Journal of Social and Personal Relationships, 18, 844-858.
Neumann, D. A., & Gamble, S. J. (1995). Issues in the professional development of psychotherapists: Countertransference and vicarious traumatization in the new trauma therapist. Psychotherapy, 32, 341-347.
Noyes, R., Jr., Stuart, S. P., Langbehn, D. R., Happel, R. L., Longley, S. L., Muller, B. A., & Yagla. S. J. (2003). Test of an interpersonal model of hypochondriasis. Psychosomatic Medicine, 65, 292-300.
Ognibene, T. C., & Collins, N. L. (1998). Adult attachment styles, perceived social support, and coping strategies. Journal of Social and Personal Relationships, 15, 323-345.
O'Halloran, T.M., & Linton, J.M. (2000). Stress on the job: Self-care resources for counselors. Journal of Mental Health Counseling, 22, 354-364.
Omoto, A. M., & Snyder, M. (1995). Sustained helping without obligation: Motivation, longevity of service, and perceived attitude change among AIDS volunteers. Journal of Personality and Social Psychology, 68, 671-686.
Pardess, E., Mikulincer, M., Dekel, R & Shaver, P. (2014). Dispositional attachment orientations, contextual variations in attachment security and compassion fatigue among volunteers working with traumatized individuals. Journal of Personality. 82 (5), p. 355-366.
Parish, M., & Eagle, M. N. (2003). Attachment to the therapist. Psychoanalytic Psychology, 20(2), 271-286.
Pearce, J. L. (1993). Volunteers: The organizational behavior of unpaid workers. London and New-York: Routledge.
Pearlman, L.A., & Mac Ian, P.S. (1995). Vicarious traumatization: An empirical study of the effects of trauma work on trauma therapists. Professional Psychology: Research & Practice, 26 (6), 558-565.
Pearlman, L. A. & Saakvitne, K. W. (1995). Trauma and the therapist: Countertransference and vicarious traumatization in psychotherapy with incest survivors. New York: W. W. Norton.
Penner, L. A. (2002). Dispositional and organizational influences on sustained volunteerism: An interactionist perspective. Journal of Social Issues, 58, 447-467.
Penner, L. A., & Finkelstein, M. A. (1998). Dispositional and structural determinants of volunteerism. Journal of Personality and Social Psychology, 74, 525-537.
Pettem, O., West, M., Mahoney, A., & Keller, A. (1993). Depression and attachment problems. Journal of Psychiatry and Neuroscience, 18, 78-81.
Pierce, T., & Lydon, J. (1998). Priming relational schemas: Effects of contextually activated and chronically accessible interpersonal expectations on responses to a stressful event. Journal of Personality and Social Psychology, 75, 1441-1448.
Pietromonaco, P. R., & Barrett, L. F. (1997). Working models of attachment and daily social interactions. Journal of Personality and Social Psychology, 73, 1409-1423.
Pines, A. (1983). On burnout and the buffering effects of social support. B. A. Farber (Ed.), Stress and burnout in the human service professions (pp. 155-174). New York: Pergamon Press.
Pines, A., & Aronson, E. (1988). Career burnout: Causes and cures. New York: Free Press.
Pines, A. (2004). Adult attachment styles and their relationship to burnout: A preliminary cross-cultural investigation. Work and Stress, 18, 66-80.
Pistole, M. C., & Watkins, C. E. (1995). Attachment theory counseling process, and supervision. The Counseling Psychologist, 23, 457-478.
Plante, A., & Bouchard, L. (1996). Occupational stress, burnout, and professional support in nurses working with dying patients. Omega, 32(2), 93-109.
Racanelli, C. (2005). Attachment and compassion fatigue among American and Israeli mental health clinicians working with traumatized victims of terrorism. International Journal of Emergency Mental Health, 7, 115-124.
Racker, H. (1968). Transference and countertransference. New York: International Universities Press.
Radey, M. & Figley, C. R. (2007). The social psychology of compassion. Clinical Social Work Journal, 35: 207-214.
Rholes, W. S., Simpson, J. A., & Orina, M. M. (1999). Attachment and anger in an anxiety-provoking situation. Journal of Personality and Social Psychology, 76, 940-957.
Rosenbloom, D.J., Pratt, A.C., & Pearlman, L.A. (1999). Helpers' responses to trauma work: Understanding and intervening in an organization. In B.H. Stamm (Ed.), Secondary traumatic stress: Self-care issues for clinicians, researchers, and educators (Rev. ed., pp. 65-79), Baltimore, MD: The Sidran Press.
Rosenthal, R., & Jacobson, L. (1968). Pygmalion in the classroom. New York: Holt, Rinehart, and Winston.
Ross, L., and Nisbett, R.E. (1991). The person and the situation: Perspectives of social psychology. New York: McGraw-Hill.
Rosse, W. (1993). Volunteers and post-disaster recovery: a call for community self-sufficiency. Journal of Social Behavior and Personality, 8, 261-266.
Sabin-Farell, R. & Turpin, G. (2003) Vicarious traumatization: Implications for the mental health of health workers. Clinical Psychology Review, 23, 449-480.
Saleeby, D.(1997). The Strengths Perspective in Social Work Practice. (2nd Edition) New York: Longman.
Salston, M., & Figley, C. R. (2003). Secondary traumatic stress effects of working with survivors of criminal victimization. Journal of Traumatic Stress, 16, 167-174.
Schauben, L. J., & Frazier, P. A. (1995). Vicarious trauma: The effects on female counselors of working with sexual violence survivors. Psychology of Women Quarterly, 19, 49-64.
Schechter, R.A. (1999). The Psychodynamics of a Clinician’s Hope: A Delicate Balance. Clinical Social Work Journal, 27(2): 371-382.
Schirmer, L. L., & Lopez, F. G. (2001). Probing the social support and work strain relationship among adult workers: Contributions of adult attachment orientations. Journal of Vocational Behavior, 59, 17-33.
Schmidt, S., Nachtigall, C., Wuethrich, M. O., & Strauss, B. (2002). Attachment and coping with chronic disease. Journal of Psychosomatic Research, 53, 763-773.
Schroeder, D. A., Penner, L. A., Dovidio, J. F., & Piliavin, J. A. (1995). The psychology of helping and altruism: Problems and puzzles. New York: McGraw-Hill.
Schwarzer, R., & Born, A. (1997). Optimistic self-beliefs: Assessment of general perceived self-efficacy in thirteen cultures. World Psychology, 3(1-2), 177-190.
Schwarzer, R., & Jerusalem, M. (1995). Generalized Self-Efficacy scale. In J. Weinman, S. Wright, & M. Johnston, Measures in health psychology: A user’s portfolio. Causal and control beliefs (pp. 35-37). Windsor, UK.
Servaty, H., Krejci, M., & Hayslip, B. (1996). Relationships among death anxiety, communication apprehension with the dying, and empathy in those seeking occupations as nurses and physicians. Death Studies, 20, 149-161.
Shamai, M. (1998). Therapist in distress: Team supervision of social workers and family therapists who work and live under political uncertainty. Family Process, 37, 245-259.
Shamai, M. (2003). Using Social Constructionist Thinking in Training Social Workers Living and Working under Threat of Political Violence. Social Work, 48 (4), 545-557.
Sharpe, T. M., Killen, J. D., Bryson, S. W., Shisslak, C. M., Estes, L. S., Gray, N., Crago, M., & Taylor, C. B. (1998). Attachment style and weight concerns in preadolescent and adolescent girls. International Journal of Eating Disorders, 23, 39-44.
Shaver, P. R., & Mikulincer, M. (2002). Attachment-related psychodynamics. Attachment and Human Development, 4, 133-161
Shaver, P. R., & Mikulincer, M. (2005). Attachment theory and research: Resurrection of the psychodynamic approach to personality. Journal of Research in Personality, 39, 22-45.
Shaver, P. R., & Mikulincer, M. (2004). What do self-report attachment measures assess? In W. S. Rholes & J. A. Simpson (Eds.), Adult attachment: Theory, research, and clinical implications (pp. 17-54). New York: Guilford Press.
Shaver, P. R., Schachner, D. A., & Mikulincer, M. (2005). Attachment style, excessive reassurance seeking, relationship processes, and depression. Personality and Social Psychology Bulletin, 31, 343-359.
Shapiro, D. L., & Levendosky, A. A. (1999). Adolescent survivors of childhood sexual abuse: The mediating role of attachment style and coping in psychological and interpersonal functioning. Child Abuse and Neglect, 23, 1175-1191.
Shorey, H. S., Snyder, C. R., Yang, X., & Lewin, M. R. (2003). The role of hope as a mediator in recollected parenting, adult attachment, and mental health. Journal of Social and Clinical Psychology, 22, 685-715.
Siegel, J. P. (2013). Breaking the links in intergenerational violence: an emotional regulation perspective. Family process, 52(2), 163–78.
Simpson, J. A., Rholes, W. S., & Phillips, D. (1996). Conflict in close relationships: An attachment perspective. Journal of Personality and Social Psychology, 71, 899-914.
Simpson, J. A., Rholes, W. S., & Nelligan, J. S. (1992). Support seeking and support giving within couples in an anxiety-provoking situation: The role of attachment styles. Journal of Personality and Social Psychology, 62, 434-446.
Simpson, J. A., Rholes, W. S., Orina, M. M., & Grich, J. (2002). Working models of attachment, support giving, and support seeking in a stressful situation. Personality and Social Psychology Bulletin, 28, 598-608.
Thompson, R. A., & Goodman, M. (2010). Development of emotion regulation: More than meets the eye. In A. M. Kring, & D. M. Sloan (Eds.), Emotion regulation and psychopathology: A transdiagnostic approach to etiology and treatment (pp. 38-58). New York, NY: Guilford.
Trusty, J., Kok-Mun N., & Watts, R. E. (2005). Model of effects of adult attachment on emotional empathy of counseling students. Journal of Counseling and Development,83,66-77.
Twaite, J. A., & Rodriguez-Srednicki, O. (2004). Childhood sexual and physical abuse and adult vulnerability to PTSD: The mediating effects of attachment and dissociation. Journal of Child Sexual Abuse, 13, 17-38.
Weinfield, N. S., Sroufe, L. A., & Egeland, B. (2000). Attachment from infancy to early adulthood in a high-risk sample: Continuity, discontinuity, and their correlates. Child Development, 71(3), 695-702.
Whiteside, U., Chen, E., Neighbors, C., Hunter, D., Lo, T., & Larimer, M. (2007). Difficulties regulating emotions: Do binge eaters have fewer strategies to modulate and tolerate negative affect? Eating Behaviors, 8(2), 162-169.
Wilson, J. P. et al. (1988). Human Adaptation to Extreme Stress: From The Holocaust to Vietnam, N.Y.: Plenum Press.
Wilson, J. (2000). Volunteering. Annual Review of Sociology, 26, 215-240.
Zuroff, D. C., Moskowitz, D. S., & Cote, S. (1999). Dependency, self-criticism, interpersonal behavior and affect: Evolutionary perspectives. British Journal of Clinical Psychology, 38, 231-250.
Zimmermann, P., & Thompson, R. a. (2014). New directions in developmental emotion regulation research across the life span: Introduction to the special section. International Journal of Behavioral Development, 38(2), 139–141.
לקבלת רשימת מקורות מעודכנת, אפשר לפנות במייל epardess@gmail.com
