הגדרת המושג והבסיס התאורטי
המושג "מיידיות בטיפול" (Therapeutic Immediacy) מתייחס לשיח המתמקד במה שמתרחש בזמן אמת במהלך הפגישה הטיפולית. המיידיות יכולה לבוא לידי ביטוי באמירה ישירה של המטפל בהתייחס למה שחווה המטופל במפגש עצמו, בהתייחס לחווית המטפל ו/או בהתייחס לקשר הטיפולי (Kuutmann & Hilsenroth, 2012; Hill, 2004). למיקוד ב"כאן ועכשיו" יש פוטנציאל רב עוצמה לקידום הטיפול. רגעים אלה של אינטראקציה אותנטית חיה ונושמת תורמים להעמקת הטיפול וליעילות הטיפול.
In-session focus מתייחס לתהליכים המתהווים מרגע לרגע בחדר הטיפול – בדינמיקה המתפתחת בין המטפל למטופל, במרחב המשותף ביניהם וברגעים הספציפיים של המפגש הטיפולי. התהליכים הבין-אישיים העולים בזמן הפגישה בזמן אמת מספקים הזדמנות ייחודית לזיהוי "אונליין" ולחקירה של תבניות חוזרות באינטראקציה הבין אישית של המטופל במצבים מגוונים.
מיידיות בטיפול אינה רק טכניקה, אלא גישה אינטגרטיבית המאפשרת למטפל ולמטופל לחקור יחד דינמיקות תוך-אישיות ובין-אישיות המתפתחות "תוך כדי תנועה". השימוש במיידיות מהווה דרך רב עוצמה לתיקון כשלים אמפתיים ו"קרעים" בברית הטיפולית ולחיזוק הקשר הטיפולי. הקשר הטיפולי מהווה מנקודת מבט זו סוג של "מעבדה" דרכה המטופל יכול להבין את תגובותיו ואת דפוסי ההתנהגות שלו באופן בלתי אמצעי ולנסות תגובות אחרות.
חשיבות המיידיות בתהליך הטיפולי – פרספקטיבות שונות
שימת הלב למיידיות בטיפול חשובה מעבר לגישות הטיפוליות השונות:.
בטיפול הפסיכודינמי המיקוד במה שקורה במפגש עצמו פותח מרחב לחקירה של תהליכי העברה במרחב הטיפולי.
בטיפול CBT, בגישות מסוימות, הפניית שימת הלב למיידיות יכולה לבוא לביטוי בשאלות כגון "מה עובר עליך עכשיו .." ( ‘What is going through your mind, right now?) בהתייחס לשינוי בהלך רוח של המטופל בתוך המפגש.
פירסון והייס (2007) מפרספקטיבה של גל שלישי (ACT) טוענים:
"כאשר מתקיימת תנועה הלוך ושוב בין תהליכים המתרחשים ברגע הנוכחי לבין תהליכים דומים מבחינה פונקציונלית המתרחשים בהקשרים אחרים,
ההווה יכול להפוך לסוג של מעבדה ממשית לפירוק דפוסים תפקודיים וללמידת חדשים, תוך המחשת הרלוונטיות שלהם לזמנים ולמקומות אחרים" (223 Pierson & Hayes, 2007, pp).
הגישה האקזיסטנציאליסטית:
כתיבה נרחבת על כוחו של ה"כאן ועכשיו" אפשר אפשר למצוא בכתביו של ארווין יאלום, יאלום רואה במיידיות "מכרה הזהב של הטיפול", הדורש מהמטפל לפתח "אוזני ארנבת" – מתוך שימת לב ורגישות גבוהה למה שמתרחש ברגע הנוכחי (גם אם השיח נוגע ב"מה יהיה" או התרחשויות שכבר קרו).
"החוויות המשמעותיות והמכריעות ביותר בפסיכותרפיה מתרחשות במיידיות של המפגש בין המטפל למטופל" ~ יאלום.
שימוש מטיב במיידיות מאפשרת יצירת מרחב חווייתי שמוביל להתנסות ולשינוי תוך ניסוי ותעיה.
טיפול ממוקד רגש:
לס גרינברג, מייסד גישת הטיפול ממוקד הרגש, מדגיש כי "מיידיות יכולה להיות כלי רב עוצמה להעמקת היחסים הטיפוליים ולקידום שינוי".
רגעים אותנטיים של נגיעה במיידיות מחזקים את האמון ביחסים הטיפוליים, ומאפשרים למטופל לחוות את עצמו ואת האחרים בדרך חדשה. החיבור החוויתי לתחושות הגוף ולרגשות המתעוררים ב"כאן ועכשיו" הם ה"שער" להבנה של האופנים בהם העבר וההווה קשורים זה בזה ומשפיעים על ההתנהלות שלנו בטווח הקצר ובטווח הארוך.
תרומות המיידיות לתהליך הטיפולי
הכלת רגשות מורכבים
מיידיות מאפשרת חקירה חווייתית של רגשות עזים כמו חרדה, כעס ופגיעות, תוך תמיכה והחזקה של המטפל. חוויות אלו עשויות לסלול את הדרך להעמקת החוויה של התחברות בקשר עם גופינו, רגשותינו ומחשבותינו ולהבנה עצמית עמוקה יותר.
תיקון כשלים בקשר הטיפולי
הכרה בזמן אמת בשיבושים או מתחים שנוצרים במערכת היחסים בין המטפל למטופל מאפשרת תיקון, ובכך מחזקת את תחושת הביטחון של המטופל בקשר הטיפולי.
יציאה מאזורים של תקיעות
מיקוד ב"כאן ועכשיו" יכול לאפשר זיהוי של אזורים בהם המטופל נותר תקוע וליצור תנועה חדשה בתהליך.
אפשרות לביטוי רגשי אותנטי
המיידיות מזמינה את המטופל לחוות ולהביע את רגשותיו בזמן אמת, ובכך לתרגל אינטימיות רגשית, להעז להתחבר לאזורים פגיעים בנפשו, וכך להעמיק את תהליך הצמיחה האישית.
"לחוות את" במקום "לדבר על"
דפוסים בין-אישיים שחוזרים על עצמם במערכות יחסים שונות של המטופל (כגון תלות, קושי עם שתיקות, הימנעות מקונפליקטים) נוטים להשתקף גם בקשר עם המטפל. המטופלים מוזמנים להתחבר למה שהם חווים ברגעים הנוכחיים. באמצעות שאלות כגון: 'אפשר רגע לעצור ולחשוב מה קרה כאן עכשיו"?, יכול המטפל להאט את הקצב, ולהזמין את המטופל להרהר יחד ולבטא את עצמו בצורה אותנטית ("נראה לי ש…"; איך זה נראה לך?)'. המיידיות כך מאפשרת למטופל לזהות דפוסים אלה ולעבוד איתם בצורה חווייתית במרחב הטיפולי:
זרקור מן המחקר
מחקרים מראים כי מיידיות תורמת לשיפור משמעותי בדימוי העצמי של המטופל, להגברת קרבה למטפל ולשיפור מיומנויות בין-אישיות (Kuutmann & Hilsenroth, 2012). במחקר נוסף דירגו המטופלים חוויות הקשורות למיידיות בתוך המפגש הטיפולי כיעילה יותר בהשוואה להתמקדות בחוויות מחוץ ליחסים הטיפוליים (Henretty & Levitt, 2010).
המחקר גם מצביע על האתגרים בשימוש במיידיות; מיידיות יכולה לעורר תחושות של בלבול או הצפה רגשית אצל מטופלים מסוימים. כמו כן, ישנו סיכון שהמטפל יתקשה להפריד בין חוויותיו שלו לבין אלו של המטופל (Berg et al., 2016).
מה נדרש מהמטפל?
רגישות, קשב ותשומת לב לרגע הנוכחי
המטפל נדרש להיות נוכח וקשוב למתרחש בזמן אמת, תוך שימוש בתובנותיו המקצועיות כדי לכוון את התהליך באופן מיטיב. האתגר הוא לחתור לאיזון בין יצירת סביבה תומכת ומכילה לבין קריאה לאתגר והעמקה חווייתית. מיידיות ללא החזקה מתאימה עלולה להוביל ליצירת קרעים מיותרים בברית הטיפולית ואף להוביל להפסקת הטיפול.
שימוש מושכל ומבוקר
על המטפל להפעיל שיקול דעת קליני ולבחון מתי וכיצד לשלב מיידיות, על מנת להימנע מהצפה רגשית או מתגובות לא רצויות. השימוש במיידיות יהיה מועיל יותר ברגעים בהם יש חוויה של בטחון בקשר כשהמטופל פתוח לחקירה וחיבור רגשי. שימוש לא זהיר עלול לגרום לנסיגה או סגירות.
שמירה על גבולות ואתיקה מקצועית
נדרשת ערנות למניעת יחסים מקבילים, טשטוש גבולות או היפוך תפקידים, תוך הקפדה על כללי האתיקה המקצועית.
הכשרה והדרכה מתאימה
מחקרים מצביעים על כך שהכשרה מתאימה משפרת את יכולתו של המטפל להשתמש במיידיות באופן יעיל (Spangler et al., 2014). על כן, פיתוח מיומנות זו הוא חיוני.
סיכום
שימוש נכון במיידיות מאפשר העמקה של החוויה הטיפולית ותורם ליצירת מרחב טיפולי משמעותי, בו ניתן לעבד חוויות רגשיות באופן חי וחווייתי. זוהי מיומנות מרכזית שחשוב שמטפלים יפתחו. מיומנות זו מאפשרת התערבות יעילה, זיהוי דפוסי אינטראקציה חוזרים ויצירת שינוי עמוק שלא מתאפשר בדרכים אחרות. כאשר המיידיות מיושמת באופן מושכל ומבוקר, היא יכולה להוות אמצעי רב עוצמה להעצמת הקשר הטיפולי ולקידום תהליכי שינוי.
מקורות
Gelso, C. J., & Palma, B. (2011). Directions for research on self-disclosure and immediacy: Moderation, mediation, and the inverted U. Psychotherapy, 48, 342–348
Hill, C. E. (2014). Helping skills: Facilitating exploration, insight, and action (4th ed.). Washington, DC: American Psychological Association
Hill, C. E., Gelso, C. J., Chui, H., Spangler, P. T., Hummel, A., Huang, T., . . . Miles, J. R. (2014). To be or not to be immediate with clients: The use and perceived effects of immediacy in psychodynamic/interpersonal psychotherapy. Psychotherapy Research, 24, 299 –315
Kasper, L. B., Hill, C. E., & Kivlighan, D. M. (2008). Therapist immediacy in brief psychotherapy: Case study I. Psychotherapy, 45, 281–297.
Kuprian, N., Aafjes-van Doorn, K., Gutterman, D., & Barber, J. P. (2022). Therapeutic immediacy in psychodynamic psychotherapy for depression: A mixed-method study. Psychotherapy, 59(4), 554–566.
Mayotte-Blum, J., Slavin-Mulford, J., Lehmann, M., Pesale, F., BeckerMatero, N., & Hilsenroth, M. (2012). Therapeutic immediacy across long-term psychodynamic psychotherapy: An evidence-based case study. Journal of Counseling Psychology, 59, 27– 40
Mylona A, Avdi E, & Vaiopoulou J. Exploring Typologies of Immediacy Events in Psychodynamic Therapy: A Latent Class Analysis. J Clin Psychol. 2025 Sep;81(9):806-818.
Pierson H, Hayes S.C (2007). Using acceptance and commitment therapy to empower the therapeutic
relationship. In: The Therapeutic Relationship in Cognitive Behavioral Psychotherapies (ed.P. Gilbert and R. L. Leahy), pp. 205–228. New York, NY: Routledge/Taylor & Francis
Shafran N, Kivlighan DM, Gelso CJ, Bhatia A, Hill CE. (2017). Therapist immediacy: The association with working alliance, real relationship, session quality, and time in psychotherapy. Psychother Res.Nov;27(6):737-748. doi:
Spangler, P. T., Hill, C. E., Dunn, M. G., Hummel, A. M., Walden, T. T., Liu, J., Jackson, J. L., Ganginis Del Pino, H. V., & Salahuddin, N. M. (2014). Training undergraduate students to use immediacy. The Counseling Psychologist, 42(6), 729–757