"לִחְיוֹת בִּירוּשָלַיִם שֶל אֶמְצַע"

"לָמָּה יְרוּשָלַיִם תָּמִיד שְתַּיִם,

שֶל מַעְלָה וְשֶל מַטָּה

וַאֲנִי רוֹצֶה לִחְיוֹת בִּירוּשָלַיִם שֶל אֶמְצַע

בְּלִי לַחְבֹּט אֶת רֹאשִי לְמַעְלָה וּבְלִי לִפְצוֹע אֶת רַגְלַי לְמַטָּה.."

 

 ירושלים של מעלה וירושלים של מטה- עמיחי

 

יהודה עמיחי; פתוח סגור פתוח; הוצאת שוקן; ירושלים ותל-אביב; תשנ"ח 1998.

יהודה עמיחי מתאר את הניסיון לגשר בין "ירושלים של מעלה" ו"ירושלים של מטה" ולמצוא את דרך האמצע,

את שביל הזהב, בו יש איזון של "מעלה" ו"מטה".

המחיר של המאבק בין הקטבים כבד;  בטלטלה בין הקצוות נחבט הראש ונפצעות הרגליים.

 אני נוהגת לצטט שורות אלה בהרצאה על "מרחב הביניים" לפי ויניקוט.

המשורר מבקש לעצמו את ה"ירושלים של אמצע". את ה"גם וגם" במקום "או-או".

זה המקום בו הוא מבקש לחיות.

 מהי ירושלים של אמצע עבורך?