קטעי הגות, תובנות וציטטות

בקורסים וסדנאות שאני מעבירה אני נהנית לשלב ציטטות ממקורות שונים. אני מוצאת שמשפטים ספורים של סופרים והוגים עשויים לבטא באופן קולע רעיון אשר מאמר מקצועי או ספר עב-קרס יתקשו להעביר. אתם מוזמנים להתרווח ולהנות:

"האדם נושע על-ידי האהבה ובאהבה": ויקטור פרנקל

"בהתקוממות נמרצת אחרונה נגד חדלון-התקווה של המוות הממשמש ובא, חשתי כי רוחי מבקיעה פתאום את חומת הקדרות האופפת אותי. חשתי כי רוחי יוצאת מגבולותיו של אותו עולם חדל-תקווה, חדל-משמעות, ואי-מזה שמעתי קול מריע תרועת נצחון : "הן!" (האדם מחפש משמעות, עמ' 52)

...
להמשך קריאה

"זה הזמן לקרוא לה בשמה…"

""עבדים היינו במצרים", מזכירה ההגדה, ועודנו עבדים. אך למי ולְמָה?". חג הפסח מזמין את כל אחד מאיתנו לשאול "מה נשתנה" ולנסח את מגילת החירות האישית שלו.
חג הפסח הוא חג של חירות, חג של השתחררות משעבוד, חג שמזמין את כל אחד מאיתנו לשאול "מה נשתנה?, ולנסח את מגילת החירות האישית שלו.
מרג'י פירסי מציעה בעיניי מבט לא שגרתי על המסע לחירות, שמתחיל דווקא מהמרירות, כפי שסדר הפסח מתחיל מאכילת הכרפס. השיר מזמין אותנו לבחון מהן התבניות בתוכן אנו "נלכדים" שוב ושוב, בין אם מדובר בתבניות מחשבתיות בתוכן אנחנו מקובעים, בין אם מדובר בדפוסים חוסמים בקשר שלנו עם עצמנו ועם אחרים.
"זה הזמן לקרוא לה, בשמה, להרגיש בחומותיה, ללמוד את מימדי הכלא, שעלי לבחור לעזוב, ביציאת המצרים שלי, של היחיד"

...
להמשך קריאה

על גילוי וכיסוי בלשון ועל הנגינה, הבכיה, והשחוק כ"לשונות ללא מילים"

"….ובינתים, בין כסוי לכסוי, מהבהבת התהום. וזהו סוד השפעתה הגדולה של לשון השירה. יש בה מגריַת היצר של האחריות, מן האימה המתוקה של העמידה בנסיון. ולמה הללו דומים? למי שעובר את הנהר בשעת הפשרה על פני גלידין מתנדנדים וצפים. חלילה לו להשהות את הרגל על גבי גליד אחד יותר מהרף עין, יותר מכדי קפיצת הרגל מגליד לחברו הסמוך…

...
להמשך קריאה

"החיים החדשים ייוולדו, אם נרצה בכך אם לא…"/ קלריסה פינקולה אסטס

"אני בטוחה שבכל מקום שומם ממתינים להיוולד חיים חדשים.  ומה שמדהים אף יותר, החיים החדשים ייוולדו, אם נרצה בכך אם לא.  אדם יכול לנסות שוב ושוב לעקור אותם מהשורש, אך שוב ושוב הם יכו שורשים ויתאוששו. זרע חדש יינשא על כנפי הרוח, ושוב ושוב הם יבואו , שופעי הזדמנויות לשינוי הלב, להחזרת הלב, לתיקון הלב, ובסופו…

...
להמשך קריאה

"זה האור שבנו- לא האפלה שבתוכנו- שמפחיד אותנו מכל"

  "הפחד העמוק ביותר שלנו הוא לא שמא אנחנו חלשים מדי. הפחד העמוק ביותר שלנו הוא שאנחנו בעלי עוצמה שמעל לכל שיעור. זה האור שבנו- לא האפלה שבתוכנו- שמפחיד אותנו מכל. אנחנו שואלים את עצמנו – איזה זכות יש לי להיות מבריק, מצליח, מוכשר ואהוב? למען האמת – איזה זכות יש לך לא להיות? אין…

...
להמשך קריאה

על האהבה כמקור חוסן ועל "שוברי גלים פנימיים"/ ק.ר. ג'יימסון

"כולנו בונים שוברי גלים פנימיים כדי להדוף את תוגות החיים ואת הכוחות המשתוללים לפעמים בתוך מוחנו. תהיה אשר תהיה הדרך בה אנו בוחרים לעשות זאת- באמצעות אהבה, עבודה, משפחה, אמונה, חברים, הכחשה, אלכוהול, סמים או תרופות- אנחנו בונים את החומות האלה, אבן אחר אבן, במשך תקופת חיים. אחת הבעיות, כמובן היא לבנות את המחסומים האלה…

...
להמשך קריאה

רגשות קפואים, יצירתיות קפואה /קלריסה פינקולה אסטס

 "…נשים מתמודדות עם גלות בדרכים אחרות. דומה לברווזון הקופא ונלכד בקרח שעל הבריכה, הן קופאות. קיפאון הוא הדבר הגרוע ביותר שיכול לקרות לאדם. הקור הוא נשיקת מוות ליצירתיות, למערכות יחסים, לחיים עצמם. נשים מסוימות מתנהגות, כאילו הקור הנו הישג. הוא לא. הקור הוא מעשה של זעם מתגונן. בפסיכולוגיה הארכיטיפית, להיות קר משמעו להיות נטול רגשות.…

...
להמשך קריאה

"אולי כל דרקוני חיינו אינם אלא נסיכות"

"אבל אנחנו איננו אסירים. שום פחים או מלכודות לא הונחו סביבנו, ואין כל דבר הבא להטיל עלינו אימה או לגרום לנו ייסורים. הוצבנו בתוך החיים בהיותם הייסוד שאנו מתואמים עימו ביותר.אין לנו סיבה להתייחס לעולמינו בחוסר אמון, כי הוא איננו נגדנו. אם יש בו חרדות, הריהן החרדות שלנו, אם יש בו תהומות, התהומות האלה שייכות לנו, ואם קיימות סכנות,…

...
להמשך קריאה